המדריך המלא לגידול ירקות בבית בשיטות אקולוגיות – חלק שני: הכנת הקרקע

בחלק זה של המדריך המלא לגידול ירקות בשיטות אקולוגיות בבית, נדבר על הכנת הקרקע. משלב התיחום, ניקוי, טיחוח, הטמעת קומפוסט וחיפוי. נלמד איך מכינים את האדמה באופן אקולוגי לקראת השתילה

כבר מגדלים ירקות בגינה וחושבים לעבור לשיטות בריאות אקולוגיות יותר? ללא דישון כימי?

רוצים להקים ערוגות ירק בגג או במרפסת ולגדל בה עגבניות?

מדמיינים את גינת החלומות שלכם מניבה פרי וירק?

ובכלל, מהי העונה המתאימה לגדל ירקות?

המדריך בחלקים שלנו בא לתת מענה לכולכם: משלב התכנון, הכנת הקרקע ובניית ערוגות, ועד שלב השתילה, הקטיף וההתמודדות עם מזיקים, והכל ברוח הגינון האקולוגי!

בגינון אקולוגי נמנע משימוש בחומרים כימיים מתועשים הפוגעים בסביבה ומהתערבות מיותרת בקרקע. במקום – נשתמש בכל התכונות של הטבע, הצמחים והמרחב כדי לגדל ירקות בריאים ושמחים יותר. המדריך המלא לגידול ירקות בבית בשיטות אקולוגיות יכלול מספר חלקים ויפורסם בהמשכים.

בחלק הראשון למדנו איך לתכנן את הגינה הביתית שלנו, ובחלקים הקרובים נעסוק ב: הכנת הקרקע, השקיה, דישון, שתילה וקטיף, תחזוקה, והתמודדות עם מזיקים.

חלק שני: מכינים את הקרקע!

בטבע, צמחים מתקיימים בהדדיות עם סביבתם. יש חומר אורגני שמזין אותם, ישנו פטריות (תפטיר), חיידקים, תולעים מסוגים שונים ואורגניזמים נוספים שתומכים בצימוח של הגידולים. ותנאי הקרקע בכל בית גידול הם האידיאליים לצמחים שגדלים בו – אדמה חולית, חרסיתית, עשירה או דלה בחומר אורגני.

לרוב זה לא המצב בגינות פרטיות ועל אחת כמה וכמה בגינות עציצים. לכן, כשאנחנו מקימים גינת-ירק נשאף לייצר עבור הצמחים את התנאים האולטימטיביים לשגשוג.

בגינון אקולוגי, נשתמש בתכונות הטבעיות של הקרקע, דישון אורגני, ומינימום התערבות מיותרת בסביבה– וגם, מינימום עבודה מיותרת עבורנו!

אז תכננתם את הגינה שלכם, החלטתם מה לשתול ומתי … הגיע הזמן להתחיל ללכלך את הידיים!

1. תיחום שטח גידול הירקות

תיחום שטח הגידול הוא חשוב בשל מספר סיבות: ראשית, תיחום מאפשר לנו לתכנן את השתילה בצורה מסודרת, ולא לבזבז אנרגיה וחומרים מיותרים היכן שלא נשתול ירקות.

שנית, אנחנו רוצים להימנע מללכת או לדרוך על שטח הערוגה כדי לא לדחוס את האדמה, וכמובן לא לפגוע בצמחים. לבסוף, במקרים רבים נרצה להגביהה מעט את הערוגה. במיוחד כיוון שאנחנו עובדים בשיטות אקולוגיות, נרצה להטמיע סדר וארגון בגינת הירק שלנו, כדי שתהיה נוחה לתפעול לאורך זמן. אז איך מתחמים את שטח הגינה? עם מה שיש!

שאריות של עץ, עץ ממוחזר, משטחים שפירקנו, אבנים שאספנו באזור, בלוקים ואבני מדרך שנותרו באתר הבנייה. ראינו גם תיחום ערוגות עם בקבוקי זכוכית שננעצו באדמה… תהיו יצירתיים ותפעלו לפי החוש האסתטי שלכם, העיקר שיהיה ברור היכן הערוגה מתחילה והיכן היא נגמרת.

2. ניקוי השטח

בפעם הראשונה שאנחנו מקימים גינת ירק ומכינים את האדמה שלנו, הניקוי עשוי לקחת זמן ואנרגיה. באמצעות טוריה וכלים אחרים נוציא מהאדמה פסולת בניין, אבנים גדולות, עשבים, יבליות ושורשים. ננסה “לאפס” ככל שניתן את השטח בו נשתול את הירקות. אין אנו דוגלים בהתערבות מיותר בקרקע, ולכן לאחר ה”איפוס” הראשוני, כמעט ולא נתערב יותר בקרקע, מלבד עישוב ושימור עשבים (קראו כאן על חשיבותם של עשבים וצמחי בר) ופיזור קומפוסט נוסף כאשר שותלים.

אם השטח הינו מדשאה או אזור עמוס במיוחד בעשבייה, לאחר שנגזום אותה נניח קרטונים ונייר עיתון ומעליהם לבנות ערוגה פורייה במיוחד בשיטה הנקראת “ערוגות שכבות”. תוכלו לקרוא על כך כאן.

איוורור והטמעת קומפוסט

טיחוח הוא אחת הפעולות החשובות ביותר בהכנת הקרקע, אך יש לעשותה במידה ולא להגזים! זכרו כי בחקלאות תעשייתית, נהוג להפוך את האדמה מדי שנה באמצעות כלים כבדים, דבר שפוגע מאוד במבנה הקרקע והורס את החיים השופעים שמתקיימים בתוכה. אנחנו משתדלים כמה שפחות להתערב, ויש שיטות שנמנעות מכך בכלל כמו ב NO DIG – יש להם אפילו קבוצה בפייסבוק, תעיפו מבט בקישור כאן

לכן, לאחר שניקינו את השטח, נאוורר באמצעות קלשון את האדמה בעומק של בערך פי 2 מגודל השורש של הצמח. אם אנו שותלים ירקות, יספיק אוורור רדוד יחסית בעומק של 30 ס”מ. נעשה זאת על ידי הכנסת הקלשון לאזור המתוחם בהטיה של 45 מעלות, והרמת האדמה כלפיי מעלה בעדינות.

קומפוסט הוא דשן אורגני, הכולל בתוכו את המינרלים להם הצמחים זקוקים כדי לגדול. הקומפוסט הוא קריטי – היא מאוורר את האדמה, מסייע באחזקת מים ותומך בקיומה של אדמה בריאה, עשירה ופורייה לצמחים וליתר האורגניזמים בשטח שלנו.

לרוב נעשיר את האדמה שלנו בדשן אורגני קנוי או כזה שהכנו בבית או מהגינה הקהילתית הקרובה (תבדקו! בתל אביב למשל, יש קומפוסטרים שכונתיים של העירייה עם קומפוסט שאפשר פשוט לקחת. חפשו בקישור הזה). אם קנינו/השגנו קומפוסט ממקור תעשיית החי נפזר 10 ליטר קומפוסט לכל מטר מרובע. אם מדובר בקומפוסט ממקור צמחי או קומפוסט ביתי/קהילתי, נזרוק 20-40 ליטר על כל מטר מרובע. עבור מצעים מנותקים כמו עציצים, נשתמש ב-“הומוס” – קומפוסט איכותי ביותר מעשה מערכת העיכול של תולעים. רוצים ללמוד עוד על קומפוסט וכיצד להכין בעצמכם? קראו כאן

לאחר שפיזרנו את הקומפוסט, נטמיע אותו בעזרת קלשון ומעדר לתוך הקרקע. כעת האדמה מאווררת, עשירה בנוטריינטים (“מזון” לצמחים) ויכולה להיות בית גידול מעולה לצמחים ולאורגניזמים אחרים. רוצים להעשיר את האדמה שלכם עוד יותר בשיטות מתקדמות? קראו את המדריך המלא על “אדמה חיה” (LIVING SOIL), או על שימוש באורגניזמים מועילים (EM).

מחפים על הקרקע

לבסוף לאחר שתיחמנו, איווררנו והטמענו קומפוסט באדמה שלנו, נגן עליה באמצעות חיפוי קרקע. החיפוי משמש כגבול בין החיים מתחת לאדמה, לבין החיים מעליה. הוא מגן על הפעילות החיה של אורגניזמים מתחת לפני הקרקע, שומר על לחות, ומונע סחף של נוטריינטים. על ידי שימוש בחיפוי נוכל לחסוך משמעותית בכמויות המים והשקיה ולהגן את החיים מתחת לפני השטח לאורך זמן!

גם בחיפוי הקרקע, ננסה להשתמש בחומרים הזמינים לנו ביותר. אנו ממליצים להשתמש בעלים או בקש.

עלים הם קלי מסה ואינם צורכים אנרגיה רבה מהאורגניזמים בקרקע בתהליך הפירוק, והם זמינים ביותר גם באזורים עירוניים. קש, הינו חומר עמיד המחזיק לאורך זמן רב וזמין ביותר במיוחד באזורים כפריים. לאחר הטמעת הקומפוסט, נפזר על הקרקע שכבה יפה של חיפוי בעובי מספר ס”מ, טרם השתילה!

תוכלו להרחיב את הקריאה על חשיבות החיפוי, סוגים שונים של חומרים ושיטות מגוונות בכתבה המלאה בנושא “מדוע חיפוי קרקע חשוב כל כך”