המדריך המלא לגידול ירקות בבית בשיטות אקולוגיות – חלק ראשון: תכנון גינת הירק.

רוצים להתחיל ב גידול ירקות בגינה וחושבים לעבור לשיטות בריאות אקולוגיות יותר? ללא דישון כימי?

רוצים להקים ערוגות ירק בגג או במרפסת ולגדל בה עגבניות ולהתמקצע בגידול ירקות?

מדמיינים את גינת החלומות שלכם מניבה פרי וירק?

ובכלל, מהי העונה המתאימה לגידול ירקות?

המדריך בחלקים שלנו בא לתת מענה לכולכם: משלב התכנון, הכנת הקרקע ובניית ערוגות, ועד שלב השתילה, הקטיף וההתמודדות עם מזיקים, והכל ברוח הגינון האקולוגי! כי גידול ירקות זה פשוט

בגינון אקולוגי נמנע משימוש בחומרים כימיים מתועשים הפוגעים בסביבה ומהתערבות מיותרת בקרקע. במקום – נשתמש בכל התכונות של הטבע, הצמחים והמרחב כדי לגדל ירקות בריאים ושמחים יותר. המדריך המלא לגידול ירקות בבית בשיטות אקולוגיות יכלול מספר חלקים ויפורסם בהמשכים: תכנון, הכנת הקרקע, השקיה, דישון, שתילה וקטיף, תחזוקה, והתמודדות עם מזיקים.

מוכנים? המדריך המלא לגידול ירקות בבית בשיטות אקולוגיות, יצאנו לדרך!

חלק ראשון: תכנון הגינה הביתית שלי. או: מה, מתי ואיפה

מה לגדל בגינה שלי?

כשאנחנו ניגשים לתכנון הגינה שלנו, ובעצם להתחיל בגידול ירקות, בין אם היא בגודל של מרפסת או בגודל של חצי דונם, נשאל את עצמנו איזה ירקות אנחנו אוכלים וכמה שטח זמין יש לנו לגידול ירקות. ננסה למצוא את האיזון בין השניים ולבחור את הגידולים בהגיון. בדרך זו נוכל לצרוך מקסימום מהגידולים שלנו בעצמנו, לא נגדל דברים שלא יאכלו, ונצמצם את הצריכה שלנו מהירקן או הסופר.

לדוגמא... נגיד שאצלנו צורכים הרבה עגבניות ומלפפונים בבית, אבל יש לנו שטח קטן לגידול ירקות שיספיק רק לשני שתילים שיניבו רק כמה עגבניות ומלפפונים בודדים בעונה. במקרה הזה ייתכן שעדיף לנצל את השטח לצמחי תבלין כמו בזיליקום, נענע, מרווה, בצל ירוק, פטרוזיליה וכוסברה או לעלי-חורף ושורשים כמו מנגולד, קייל, סלרי, עלי סלק, בצל ירוק ועליי בייבי ולא לגידול ירקות. כל אלו הם גידולים מעולים לשטח קטן כי הם מתחדשים מהר ותופסים מעט מקום.

איך יודעים כמה מקום כל צמח צריך? מעבר לאינטואציה (אבטיח צריך הרבה מקום, צנונית- מעט) , אפשר להיעזר בשיטת “סקוואר פוט גארדנינג” (SQUARE FOOT GARDENING), שמגדירה כמה שתילים מאיזה סוג ניתן לשתול בכל ריבוע של 30 על 30 ס”מ (SQUARE FOOT). לא מדובר בתורה מסיני, אבל זה ללא ספק נותן מושג כללי על השטח שכל שתיל זקוק לו. הנה דוגמא לטבלה מתוך Briteland – Products and Solutions:

עשיתם רשימה של ירקות ותבלינים שתרצו לגדל? ממשיכים!

מתי לשתול את הירקות ולהתחיל בגידול ירקות?

לאחר שהקדשנו זמן לתכנן ולהכין את השטח, נבחן את מועד השתילה ונתייחס לשתי חלוקות חשובות:

חד שנתי לעומת רב שנתי – גידול ירקות חד שנתיים: גידולים חד-שנתיים הנם גידולים בעלי מחזור צמיחה אחד. מרבית הירקות הם כאלה – עגבנייה, מלפפון, כרוב, סלק, גזר ועוד ועוד. הגידולים הללו יתנו יבול עונה אחת, ולאחר מכן נצטרך להחליף אותם בשתילים חדשים כשיסיימו לתת פרי, או בסוף העונה.

לעומתם, אפשר להתחיל בגידל ירקות רב-שנתיים, כמו צמחי התבלין שאנחנו מכירים – נענע, מרווה, בזיליקום, זוטה, רוזמרין וגם כמה ירקות גינה כמו ארטישוק, אספרגוס, תרד ניו-זילנדי, עירית, פלפל וקייל. כל אלו שופעים מרבית השנה, או מצויים בתרדמת בחלקה ומיד מתאוששים ושבים ללבלב. את הגידולים הללו נשתול פעם אחת, והם לרוב יזדקקו לתחזוקה מינימלית ויתפתחו היטב בעצמם לאורך שנים.

גידול ירקות קיץ וירקות חורף חד שנתיים – במקום לשנן טבלאות, פשוט תחשבו איזה חלק מהצמח אנחנו אוכלים – בירקות חורף אנחנו אוכלים לרוב את העלים (חסה, מנגולד, בצל ירוק, פטרוזיליה), את הפרחים (ברוקולי, כרוב) או את השורש (גזר, לפת, צנון, סלק). גידול ירקות קיץ – אנחנו אוכלים את הפירות או הזרעים של הצמח (עגבנייה, מלפפון, חציל, חמנייה וכו’) . באופן כללי את גידול ירקות החורף נחל בספטמבר-דצמבר, וגידולי קיץ במרץ-יוני. אם אנחנו זורעים או מכינים שתילים במגשים – אפשר לזרוע כבר שבועיים קודם למועד השתילה ולתת להם לנבוט ולהתחזק במגש הנבטה או כל מיכל אחר מתאים.

אפשר לקרוא עוד על שני אלה, בכתבה ‘לגדל ירקות בצורה פשוטה‘.

ערוגת חורף המורכבת מפרחי קלנדולה, מנגולד, בצל, פטרווזליה, חסה ושום. גם מגוון אך גם מסודר

ערוגת קיץ המורכבת משתלי עגבנייה, שתילי פלפל, בזיליקום ופרחי טגטס. השורות נוחות לסידור ההדליה. בין השתילים הגדולים נשתול ירקות קטנים כגון בזיליקום ופרחי טגטס- המגנים ממזיקי קרק

איפה לשתול כל אחד מהירקות?

אז יש לנו רשימת גידולים, פינינו זמן ואנחנו יודעים מתי נשתול מה. אבל איפה?

חשבו בנפח ולא בשטח – שאנחנו מתייחסים לתכנון המרחב, הכי חשוב לזכור שהוא תלת-מימדי– צמחים צומחים גם לגובה וגם לעומק, מתחת לפני הקרקע. ככה למשל במרחבים קטנים נוכל להשתמש ב”הדלייה” (שימוש במקלות או חוטים על מנת לעזור לצמח לטפס מעלה), וכך הם “יתפסו” יותר גובה ופחות שטח על הקרקע. שעועיות, אפונה, ומלפפונים ישמחו לטפס לאורך גדרות וקירות על מקלות וחוטים וכך גם יתנו יבול שופע יותר. את השורשים של הצנונית, הגזר והסלק אנחנו אוכלים, ועל כן על ידי שתילה/זריעה של גידולים כאלו בין שתילים אחרים נוכל לנצל את השטח מתחת לקרקע.

לעומתם, צמחים אחרים אוהבים להשתרע: דלעות למיניהן, תרד ניוזילנדי, נענע, בטטה וכו’. ללא הגבלה של עציץ או ערוגה, צמחים אלו יזחלו על האדמה ויכסו בדר”כ שטח גדול, שאגב אינו חייב להיות אדמה. הם יכולי להתפרס גם על משטחי עץ ובטון סמוכים למקום השתילה.

שילוב צמחים במרפסת או בגינה –עדיף לשלב על פני לבודד. נוכל להשתמש בעקרון זה כדי לתכנן את הגינה בצורה מיטבית. אחד מהשילובים הידועים ביותר, שמגיע מיבשת אמריקה, נקרא “שלושת האחיות”: בשילוב זה , שותלים תירס, שעועית ודלעת יחדיו. התירס צומח לגובה, השעועית מטפסת על גבעול התירס ומעשירה את הקרקע בחנקן, והדלעת מתפרסת על האדמה ומחפה עליה מאידוי. שילוב צמחים כזה נקרא גם גילדה.

לפי אותו העיקרון, נוכל לשתול בזיליקום, עגבנייה ותרד ניוזילנדי שגם הוא אוהב להתפרס. בזיליקום ועגבנייה בגינה, בדיוק כמו בצלחת, עוזרים אחד לשני ומסתדרים מעולה. לפי אותו עיקרון, נשמח להיעזר בגינה שלנו בצמחים שעוזרים להרחיק מזיקים! שום, בצל ופרחי טגטס וקלנדולה הם צמחים נהדרים לשתול בצדי או לאורך הערוגות, או בין שתילים אחרים. כך גם גזרים, צנוניות, פרחים קטנים, פטרוזיליה וכוסברה – גידולים קטנים אלו יוכלו להשתלב נהדר בין שתילים גדולים יותר כמו עגבנייה, חציל או פלפל.

שילוב של תירס, שעועית ודלעת. שילוב חקלאי עתיק בו השתמשו בני האינקה לפני אלפי שנה. התירס משמש עמוד צמיחה לשעועית אשר משחררת חנקן לאדמה והדלעת מצלה על האדמה.

אור וצל – הכי חשוב ובסיסי בגידול ירקות, זה להכין ערוגות או להניח עציצים היכן שיש הכי הרבה שמש. בחורף שלנו חסר שמש, ובקיץ יש יותר מדי. להניח הצללה תמיד אפשר, להוסיף שמש – לא.

חשוב מאוד: את הצמחים שצומחים לגובה לשתול בחלק הצפוני של הערוגה כדי שלא יטילו צל על הירקות האחרים. או, שאפשר לשחק עם האור והצל כדי לגדל גידולי חורף בקיץ! בארץ נוכל לשתול גם גידולי חורף אם נשתול אותם בצל מתחת לעץ, פרגולה או פשוט צמוד לקיר צפוני או מזרחי.

מצופפים או מרווחים – באופן כללי, בגידול ירקות, אנחנו מרווחים לפי הטפטפות של ההשקיה (לרוב 30 ס”מ בין טפטוף לטפטוף) וגודל הצמח. בשביל לנצל את השטח בצורה הטובה ביותר, נשתול גידולים גדולים יותר ליד כל טפטפת שנייה (למשל: חציל, עגבנייה, פלפל, כרוב, ברוקולי וכו’ נשתול במרווחים של 60 ס”מ) וביניהם נשלב צמחים קטנים יותר כמו גזר, חסה, צנוניות, פטרוזיליה, פרחים או בצל ירוק.

כלל אצבע: בחורף, נצופף את הגידולים – ובקיץ, נרווח. גידולי חורף (שהם לרוב עלים וירוקים) ישמחו להצטופף וכך גם יהיה לנו יותר נוח לקטוף אותם (למשל עליי בייבי). בקיץ, על מנת למנוע התפשטות של מזיקים על ידי מגע של עלים או יצירת מיקרו-אקלים לח מאוד – נרווח את הגידולים יותר.

שיהיה נוח, נגיש ומסודר –אם לא יהיה לנו נוח לטפל בירקות שלנו ולגשת לערוגה – הם יהיו מוזנחים. לכן חשוב לא להכין ערוגות ברוחב של יותר מ 80-100 ס”מ, ולוודא שיש גישה נוחה בין הערוגות לצורך תחזוקה וקטיף. כנ”ל לגבי סדר ואסתטיקה – אם לא יהיה לנו נוח להבין מה נשתל מתי, ואיזה עלה שייך לאיזה צמח, יהיה לנו קשה ולא נעים לגשת ללקט מהצמחים שלנו. אז כמובן שהכול עניין של נוחות וטעם, אבל מומלץ לא לערבב יותר משלושה עד ארבעה גידולים בערוגה.

לגבי מיקום הערוגות, מומלץ למקם את ערוגת הירק בחלק האחורי של השטח, כיוון שלא כל השנה הערוגות במיטבן. בחלק הקדמי והנגיש יותר של הבית, אפשר לשים צמחי תבלין לתה או שיחים פורחים למשל, שגדלים כל השנה, נראים נהדר ומפיצים ריח נעים.

עשינו לכם חשק לגשת להרים דף ועט ולהתחיל לשרטט את גינת החלומות?