שפע הטבע

מה ניתן לעשות מפסולת המטבח שלנו

Facebook
WhatsApp

מה ניתן לעשות מפסולת המטבח שלנו

את הביטוי ‘פסולת אורגנית’ שהיה שגור בפי כל כך הרבה זמן, החלפתי לאחרונה לביטוי ‘שאריות אורגניות’.

איך אפשר לקרוא לאוצר כזה פסולת?!

שאריות המטבח שלנו כל כך עשירות באנרגיה שיש  הרבה מה לעשות איתה ועוד הרבה  יצורים  חיים שיכולים להנות ממנה.

אני זוכר בילדותי, בבית סבתי שבכפר סבא, הייתי מתעורר בשבת בבוקר ורואה את סבתי מאכילה את התרנגולות עם שאריות הירקות שנותרו מהיום הקודם.  התרנגולות רצות לעברה ברגע שראו אותה אוחזת בדלי הקטן העמוס כל טוב.

גם היום, כעבור 30 ומשהו שנה אני עושה את אותו הדבר עם שאריות המטבח שלנו, מאכיל את התרנגולים שגדלות בחצר שלנו. לפעמים אני נותן לילדים לעשות את זה והם מאוד נהנים מכך.

בנוסף, אני עושה עוד כמה דברים מעניינים עם שאריות פסולת אלו: מכין קומפוסט, מייצר דשנים ואנרגייה.

לפני שאכנס לפירוט השיטות בעזרתן ניתן להפיק אנרגיה משאריות אלו, אומר שלפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, 

בכל שנה מיוצרים בישראל 1.8 מיליון טונות של פסולת אורגנית שהיא 35% מסך הפסולת בארץ.

בהקשר זה אני קורא לשאריות שלנו –  פסולת. מכיוון שככה מתייחסים אליהן. שולחים אותן במשאיות החוצות את המדינה לאורכה ולרחובה אל אתרי ההטמנה, ושם אותה פסולת אורגנית נרקבת בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן) וגזי חממה רבים כמו מתאן נפלטים בכמויות עצומות ומזהמים את הסביבה. 

נחזור לשאריות המטבח שלנו. אלו שאריות של אוכל שהתקלקל, ירקות ופירות שעבר זמנן או חלקים שאנו לא אוכלים בפרי ובירק, שאריות קפה ותה, מוצרי חלב ובשר. את הכל ניתן למחזר כאשר עובדים בשיטות הנכונות.

לא אכנס כאן לדקויות ויש דיונים רבים סביב הנושא של מה כדאי להכניס לערימת הקומפוסט שלנו. האם קליפות תפוזים מתאימות לתולעים אדומות והאם כדאי להכניס מוצרי בשר וחלב לקומפוסטר. אתייחס לכך בסעיפים הרלוונטים.

 

רק אומר משפט כללי אחד, מולקולה אורגנית היא אותה מולקולה אורגנית ולא משנה לטבע אם היא נמצאת בגבינה או בתפוח. הכל מתפרק וחוזר לטבע בסופו של דבר. השאלה היא מה קרה בדרך. 

 

הפיכת השאריות לקומפוסט

מהו קומופסט

קומפוסט, או בעברית, דשונת, הוא תוצר הפירוק של חומר אורגני (פסולת מטבח, צמחייה, בעלי-חיים מתים) והפיכתו לחומר מפורק ועשיר במינרלים.  תהליך הקומפוסטציה מתרחש בטבע בצורה טבעית, עלים שנשרו מהעץ או בעלי חיים שמתו או צמחייה שנבלה – כולם נאכלים ומתפרקים על ידי אורגניזמים שונים ונהפכים לקומפוסט או לחומצות הומיות, שהן חומר אורגני במצבו המפורק והיציב ביותר.

אנחנו, בגינה או בשטח שלנו, לא נרצה לחכות שהדברים יקרו מעצמם. אנחנו גם לא נרצה להשליך פסולת אורגנית כגון קליפות של פירות או תפוח חצי לעוס בגינה, מכיוון שהדבר ימשוך זבובים ויכול להוות מפגע תברואתי.

מדוע צריך קומפוסט

קומפוסט חשוב מאוד בגינות אקולוגיות, אורגניות, הרמוניות או כל גינה שבעליה רוצים לעבוד בשיטות טבעיות ולצמצם את כמות הדשנים הכימיים. לקומפוסט יש תכונות רבות שמיטיבות עם הצמח והאדמה:

  • בונה את הקרקע בצורה מיטבית ומעשיר אותה בחומר אורגני חיוני.

  • מהווה מזון ובית גידול לבעלי חיים מועילים: מחיידקים ועד חרקים

  • מחזיק מים ושומר על לחות האדמה

  • מתפרק למינרלים שהצמח צריך 

  • מאזן חומציות האדמה

מה חשוב לדעת

  • מקמו אותו רחוק מפתחי הבית, אך לא רחוק מדי, מה שיוציא את החשק לצאת אליו

  • מקמו אותו בצל, למנוע התייבשות בקיץ. עדיף תחת עץ פרי – שיוכל ליהנות מתוצריו

  • רצוי להכין תיבת עץ מאווררת טוב. בנפח כחצי קוב למשפחה ממוצעת. אני פחות מתלהב מהקומפוסטרים מפלסטיק, אך למרפסות וגגות זה פתרון טוב.

  • לתיבת עץ אין תחתית בכדי שיהיה ניקוז טוב ובכדי שאורגניזמים יגיעו בצורה חופשית מן הקרקע.

  • הכינו מראש שלוש תיבות צמודות: באחת תהיה ערימה “פתוחה”, בשניה תהיה ערימה “סגורה” ובשלישית יהיה מאגר עלים.

  • הכינו הרבה עלים יבשים כחומר יבש. קל לאסוף אותם בסתיו. ניתן להשתמש בכל סוגי העלים.

  • בתחתית הקומפוסטר צרו שכבת ניקוז מענפים או עצים ועליהם תתחילו לערום את פסולת המטבח.

  • ניהול הערימה הוא פשוט מאוד: כל נפח של פסולת מטבח, כסו בשני נפחים של עלים יבשים. דאגו שכל הפסולת תהיה מכוסה כדי שלא יגיעו זבובים.

  • רצוי שיהיה מכסה כדי שחתולים לא יגיעו לנבור, ושגשם לא ישטוף את הערימה מכל הטוב שבה. 

 

תוכלו לצפות בסרטון הדגמה בנושא כאן

מתי הקומפוסט מוכן

  • רצוי לסגור את הערימה ברגע שמתמלאת. זה אומר שיותר לא שופכים פנימה פסולת מטבח, אלא שופכים אותה לתא אחר (סגור שרוקן, שיהפוך עתה לפתוח)

  • מומלץ לאוורר את הערימה כל שבועיים בערך באמצעות החדרת מקל או קילשון למרכזה ונענועו. אפשר גם ממש להפוך אותה כדי להאיץ את התהליך, אך לא חייבים.

  • ממתינים כחודש כשחם או שלושה חודשים כשקר יותר ואז בודקים בפנים מה קורה. יכול להיות שהיקף הערמה לא התפרק, אך בתוכה תראו מרקם אדמתי וכהה מאוד, כך שלא ניתן לזהות את מה שנכנס פנימה. והריח…..ריח של אדמה בריאה וטובה.

  • כשמוכנה ניתן לסנן את הערימה דרך ארגז פלסטיק או רשת גדולה בכדי לקבל מרקם אחיד. את מה שלא עבר במסננת, אפשר להחזיר לערימת קומפוסט החדשה שימשיך להתפרק בה. 

איך משתמשים בקומפוסט

קל מאוד להשתמש בקומפוסט בגינה שלנו. 

מכיוון שקומפוסט יש לנו בכמות מוגבלת, נדרג את השימוש בו. ניתן אותו קודם כל לצמחים שדורשים הרבה אנרגייה כגון ערוגות ירק, ועצי פרי ורק אם נשאר נפזר בין צמחי הנוי.

בערוגות:  בעת החלפת גידולים (בסתיו ובאביב), נרענן את השכבה העליונה של הקומפוסט

סביב עצים או שיחים: נפזר סביבם באביב ובסתיו בעיגול גדול שלא נוגע בבסיס הגזע.

את הקומפוסט כדאי להצניע באדמה ואף לכסות עם עלים או רסק עץ בכדי לשמור על הלחות והחיים שבו. 

 

קומפוסט שקניתם הוא בדרך כלל עשיר במלחים (“חריף”) ולכן נערבבו עם הרבה אדמה – כ10- ליטר עם מטר מרובע של אדמה.  קומפוסט שהכנתם באהבה – אין מגבלה של כמות כי הוא מאוזן מאוד. 

להתמוגג מקומפוסט ביתי מוכן

הפיכת השאריות להומוס

מהו הומוס

הומוס, כמו קומפוסט, הינו תוצר הפירוק של שאריות אורגניות לחומר אורגני. אולם בניגוד לקומפוסט, הוא מיוצר רק ע”י יצור בודד ושמו תולעת אדומה. הזן הנפוץ הינו Eisenia fetida  ואותו נפגוש בחוות התולעים בהן ניתקל.

התולעת הרעבה לועסת את שאריות המטבח שלנו, מעכלת ומפרקת אותם בקיבתה ומוציא את אותו אוצר שחור שנקרא הומוס.  החומר עובר בקיבתם, מתעכל ע”י פעילות מכאנית ואנזימתית ובעזרת חיידקי מעיים ששוכנים בקיבתם. 

התולעים האדומות אינן תולעי הגינה, השלשולים המוכרים. תולעי הגינה, השלשולים, חיות באדמה ואורח חייהן בהחלט עוזר לשפר את פוריות הקרקע. אלו תולעים שיוצרות מחילות קבועות ועמוקות באדמה. גם אם חלק מהמינים הללו מעכלים חומר אורגני, לא ניתן לגדל אותן לצורך יצור עצמי של קומפוסט, מכיוון שהן חיות באדמה. אם ננסה לגדל אותן מחוץ לאדמה הן לא ישרדו. 

תולעים אדומות הן תולעים, אשר חיות בשכבה העליונה של האדמה ובחומר האורגני שבה, בעומקים של עד 40 ס”מ לערך. בארץ לא נמצא אותן בטבע כמעט משום האקלים היבש והחם, אולם במדינות ממוזגות הן בהחלט שכיחות בטבע. התולעים ניזונות מתאית, נבגים ופטריות אשר מצויים בחומרים אורגניים. הן חלק ממארג חיים גדול המורכב מחיידקים, מפטריות ועד פרוקי רגליים אשר כולם לוקחים חלק בתהליך פירוק החומרים האורגניים באדמה. קיימים זנים רבים של תולעים אלו, אך ה Eisenia fetida היא הנפוצה ביותר. 

מדוע צריך הומוס

הומוס חשוב מאוד בגינות אקולוגיות, אורגניות, הרמוניות או כל גינה שבעליה רוצים לעבוד בשיטות טבעיות ולצמצם את כמות הדשנים הכימיים במיוחד בגינות קטנות כגון גינות מרפסת וגג. להומוס יש תכונות רבות שמיטיבות עם הצמח והאדמה. בניגוד לקומפוסט מתייחסים אליו כדשן מרוכז ולא כמוצר בונה קרקע. בהומוס לא נמצא זרעים שיכולים לנבוט או שאריות מזון. התולעים, אם נותנים להם זמן, הן מאוד יסודיות בזלילתן. 

ההומוס הוא בעצם דשן אורגאני זמין לצמח ומעודד התפתחות מהירה של מיקרואורגניזמים המועילים לצמחים.

ניתן להפיק הומוס בבית ובמשרד בנפחים ממש קטנים. אין לתהליך ריח ולכן מתאים לחללים סגורים.

איך מגדלים תולעים:

יש שתי דרכים נפוצות לגדלם:

  1. הקמת חוות תולעים שתניב הומוס אותו נפזר בכל הגינה.

  2. בניית ‘ארובת תולעים’ בערוגה או ליד עץ פרי, כדי ליצר לצמח חומר אורגני איכותי בו במקום. 

תוכלו לצפות בסרטון הדגמה בנושא כאן

כמה עובדות בסיסיות על התולעים:

למרות שיש להן פה הן לא שותות בעזרתו, ואת הנוזלים החיוניים לגופן תולעים אדומות מקבלות דרך עורן. לכן חשוב שישהו בסביבה לחה, אך לא רטובה מידי – כדי שלא יטבעו, מכיוון שהן לא יודעות לשחות.

אורי כדורי ושאר חרקים הם אורחים רצויים ומועילים שעובדים בצוותא עם התולעים ליצירת הומוס תולעים אדומות.

מה הן אוכלות:

תולעים אדומות אוכלות בעקרון הכל אך זקוקות לכמות גדולה של תאית במזון. אין להן מנגנון לעיסה למעט הקיבה השרירית ולכן ניזונות ממזון אורגני רך, שכבר החל להיות מפורק ע”י חיידקים ופטריות.  

אפשר לתת להן הכל אך עם חשיבה הגיונית. לדוגמה, לא מומלץ לתת לתולעים את כל מה שמכיל חומצה, את כל מה שעלול לגרום לתסיסה מוגברת כמו סוכר ואת כל מה שמכיל שמנים אתריים. 

כל שאר המאכלים מתאימים, כולל תה יחד עם שקיות, קליפות ירקות ואבטיח ועשב ירוק. אומרים שהן הכי אוהבות זבל סוסים יבש. אך ישמחו לכל שאריות מזון אחרות שתתנו להן.

כמו כן, לא מומלץ להאכיל את התולעים רק באוכל רטוב, מכיוון שאז נוצרת שכבה רטובה שלא מאפשרת מעבר חמצן לתולעים. רצוי להוסיף פסולת יבשה כגון גזרי עיתון, קרטוני ביצים וצואת סוסים יבשה.

מה הרגישות שלה לטמפרטורה:

תולעת זו מסוגלת לשרוד בטווח הטמפרטורות 4-32 מעלות צלסיוס, אולם טווח הטמפרטורות האופטימלי שלה הוא 15-25 מעלות צלסיוס. כאשר הטמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי, התולעת נוטה להתחפר עמוק יותר. מתחת ל- 10 מעלות צלסיוס, התולעים ינועו פחות, יאכלו פחות וייצרו פחות קומפוסט. בין 4-5 מעלות צלסיוס, התולעים הבוגרות מפסיקות להתרבות, והתולעים הצעירות מפסיקות לגדול.

 

מתי ההומוס מוכן

  • כאשר לא רואים שאריות של פסולת מטבח. הוא נראה כמו קוטג’ שחור.

  • מריח טוב ובעל מרקם אדמתי שחור מאוד.

  • התולעים כבר עזבו אותו, או רובן לפחות

  • חשוב להפריד את התולעים מההומוס בטרם לוקחים אותו בכדי לא לפזר את התולעים בגינה, שם לא ישרדו באקלים שלנו. בכדי להפרידן, מניחים ערימת שאריות חדשות לידן ותוך כמה שבועות הן יעזבו את ההומוס המוכן, בו אין להן הרבה מזון, ויעברו אל הערמה הטרייה. 

איך משתמשים בהומוס

להומוס יש שני תוצרים: ההומוס המוצק ותשטיף ההומוס (הנוזלי).

את ההומוס המוכן ישמחו לקבל צמחי הבית ושתילי הירקות בכמות קטנה כל כמה שבועות ובהתאם לחיוניות הצמח. זהו חומר מרוכז מאוד ובעל ערך מינרלי גבוה מאוד. דשן מרוכז במינרלים אך לא רק. יש בו מגוון גדול של מיקרואורגניזמים מועילים כגון חיידקים ופטריות, וחומרי תזונה שנוצרו בגוף התולעים ומשמשים כחומרים נוגדי מחלות וזרזי גדילה טבעיים לצמחים. גם ריסוס העלווה של הצמחים בתמצית הומוס תולעים עוזר מאוד למניעת מחלות עלים שונות ולהתגברות עליהן. 

אז בעצם ניתן להשתמש בהומוס בדרכים הבאות:

  • כחלק מתערובת האדמה בעציצים ביחס של 5 עד 20 אחוז. 

  • כתוספת לקומפוסט רגיל בערוגות הירקות וצמחי הגינה.

  • לערבב במגשי ההנבטה לזרעי ירקות ויחורים (כרבע מכמות מצע ההנבטה).

  • לערבב במים, לסנן ולמלא בקבוקון ריסוס או לנקז את התשטיף מחוות התולעים.  בעזרתו נרסס את עלוות הצמחים שלנו.

 

לצפייה בסרטון המדגים שיטות שונות לעבודה עם תולעים אדומות: קישור

הומוס, אוצר שחור, עשיר במינרלים

הפיכת השאריות לביו-גז ודשן

מהו ביוגז

רבות אנו עוסקים בהפיכת השאריות האורגניות שלנו למוצקים, לקומפוסט והומוס ושימוש בהם לשיפור תכונות הקרקע. אך ניתן להפוך את החומר הזה גם לגז, לגז בישול שניתן לבשל עימו ובשמו הידוע- ביוגז.

ביוגז הוא גז המופק מחומר אורגני בתהליך של עיכול ביולוגי, באמצעות מיקרואורגניזמים שונים, בתנאים אנאירוביים, – כלומר ללא חמצן. ביוגז יכול לשמש להנעת גנרטורים לייצור חשמל או ליצירת חום בעת שריפתו. ביוגז נחשב כמקור אנרגיה מתחדשת ויכול להיות בשימוש לבישול, חימום, והנעת מכונות.

תהליך העיכול האנאירובי הוא תהליך טבעי המתרחש מעצמו בתנאים המתאימים, ואפילו קורה מעצמו במטמנות ואתרי פסולת אולם שם הבעיה היא שכמויות גדולות של גז נפלטות לאטפוספירה בצורה לא מבוקרת ומגבירות את אפקט החממה. גז המתאן הינו גז חממה פעיל בהרבה מלדוגמה הפחמן דו-חמצני הנפלט בפירוק או שריפה של חומר אורגני בתנאים אירוביים.

מהם תוצרי המערכת ומה עושים איתם

השאריות האורגניות שנכניס למערכות ביתיות לייצור ביוגז, מפורקות כאמור  על ידי מיקרואורגניזמים לתוצרי לוואי שונים, ביניהם תערובת ביוגז ודשן נוזלי. תערובת הביוגז מכילה בעיקר ומתאן אך גם פחמן דו חמצני. במערכות ביתיות, אותה תערובת גז מובלת בצינור מיוחד אל כירת גז ביתית, בה ניתן להשתמש לצורך בישול.

המערכת בנויה כך שהיא מפיקה בנוסף לגז גם דשן נוזלי בו ניתן להשתמש בגינה הביתית. את הדשן שיוצא מומלץ למהול 1:10 ולהשקות עימו את צמחי הבית והגן.

מה חשוב לדעת

הפעילות המיקרוביולוגית במערכת דורשת חום, ולכן יש למקם את המערכת באזור שימשי.

המערכת הביתית הסטנדרטית מספקת כשעתיים גז לבישול ליום ויכול לחסוך כ500שעות גז למשפחה בשנה. ישהן מערכות גדולות בהרבה והנושא בפיתוח מואץ.

על כל נפח שאריות אורגניות שנכנס, יצא נפח דומה של דשן מצידה השני.

אפשר לדמות את המערכת לקיבה ענקית של פרה, ואפילו ההנעה הראשונית של המערכת מתבססת על הכנסה של גללים טריים של פרות.

המערכת קלה להתקנה ומגיעה בבד”כ עם כירת גז ייעודית.

מכיוון שהלחצים בתוכה נמוכים מאוד, אין סכנות כמו אלו שבשימוש בגלוני גז סטנדרטיים.

תוכלו לצפות בסרטון הדגמה בקישור

ניתן לרכוש מערכות מוזלות דרכנו – פרטים בקישור

 

 

אז מעתה חישבו פעמיים לפני שאתם משליכים את שאריות המטבח שלכם לפח.

יש כל כך הרבה דברים טובים שניתן לעשות עימה.

 

לעתיד ירוק