שפע הטבע

לגדל ירקות בצורה פשוטה- על פי רוח הגינון האקולוגי

Facebook
WhatsApp

 

לגדל ירקות בצורה פשוטה על פי רוח הגינון האקולוגי

כתבה: איב טנדלר

ערך: איתמר ויסמן

בין אם זה כדי להעשיר את התזונה בירקות טריים שגידלתן בעצמכן, בגלל שבא לכן יותר ירוק בעיניים, או בכלל כי זה תחביב כיפי ומרפא לעשות יחד עם המשפחה או לבד – יותר ויותר אנשים רוצים ורוצות להקים גינות ירק בעצמם. גינות קטנות כגדולות, במרפסת, בחצר או על אדן החלון, על הגג או תלויה על הקיר – לגדל ירקות זה כיף, פשוט ומשתלם לגוף, לנשמה ולכדור הארץ.

בכדי להצליח, מומלץ לעקוב אחר כמה כללים בסיסיים.

כתבה זו נועדה לעזור לנו להתחיל לגדל צמחים, לתחזק אותם, ולהתמודד עם אתגרים לאורך הדרך.

מה צמח צריך

כל הצמחים זקוקים לשלושה דברים בסיסיים – אור שמש, מים, ומצע גידול מתאים.

כמובן, שלכל צמח ירק ופרי יש העדפות שונות, אבל בשביל לגדול, לפרוח ולהוציא עלים ופירות כל צמח זקוק לשלושת המרכיבים הללו.

בטבע, כל צמח גדל בבית הגידול האידיאלי עבורו שם הוא ימצא בדיוק את האדמה, קרינת האור וכמות המים שהוא זקוק לו. אז כשאנחנו מגדלים לעצמנו ירקות ופירות, אנחנו צריכות לייצר לשתילים ולזרעים שלנו את התנאים הטובים ביותר שמתאימים לו – שירגישו בבית.

זיכרו! הירקות שאנו אוכלים אינם צמחי בר שיכולים לשרוד בתנאים טבעיים כך שתשומת לב יתרה מאיתנו הכרחית.

 

מיקום שתילה ועיתוי שתילה

כאשר אנחנו ניגשים לתכנן את גינת הירק שלנו, נתחיל ונתבונן מה התנאים הקיימים. למשל, היכן יש אור שמש והיכן יש צל לאורך שעות היום. לצמחים שונים יש סבילות שונה לתנאי תאורה שונים. כמו כן, יש לחלק את הירקות שאנחנו אוכלים לירקות קיץ וירקות חורף. במקום לשנן את הטבלה כאן למטה, פשוט תחשבו איזה חלק מהצמח אנחנו אוכלים – בירקות חורף אנחנו אוכלים לרוב את העלים, הפקעת או השורש והפרח, ובירקות קיץ – את הפירות של הצמח. אבל בכל מקרה, הנה טבלה שתעשה קצת סדר בכל מה שקשור לקיץ, חורף, אור וצל:

ירקות חורף

 

*זריעה ושתילה מספטמבר – דצמבר

(אפשר לזרוע במגשים שבועיים קודם כדי להכין שתילים)

 

* להשקות בהתאם לכמות הגשם, העלים יכולים להירטב

 

 

 

 

עלים

חסה, עלי בייב, רוקט, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, קייל, בצל ירוק, תרד, שמיר

אפשר גם בצל וגם בשמש

שורשים, פקעות ובצלים

סלק, גזר, לפת, בצל, שום, צנון, דייקון

עדיף שמש מלאה

ניצני פריחה

ארטישוק, ברוקולי, כרובית, כרוב

שמש מלאה

קטניות ודגנים

חומוס, , עדשים, אפונה ועוד!

שמש מלאה

ירקות קיץ

 

*זריעה ושתילה מאמצע מרץ-יוני

 

*כדאי מאוד להשקות בטפטפות ולא בצינור

 כי העלים לא אוהבים להירטב

 

דלועים (דלעת, קישוא וכו’) להתחיל באפריל ולא מאוחר יותר

 

 

פירות

עגבנייה, מללפון, פלפלים, דלעות, קישוא, אבטיח, מלון, חציל, בזיל וכו’

 

 

 

 

שמש מלאה!

 

 

 

זרעים

 

תירס, חמנייה, שעועיות

 

 

אחרים

בזיליקום, בטטה, ארטישוק ירושלמי

 שלבו גם ירקות רב שנתיים! מרבית הירקות בטבלה הנם חד שנתיים – כלומר, כל שנה תצטרכו לחדש אותם כי יש להם מחזור גדילה אחד. צמחי תבלין כמו בזיליקום, רוזמרין, נענע, מרווה, זוטה, ולימונית הם רב שנתיים, וכיתר הצמחים שאנחנו נהנים מהעלים שלהם – הם יוכלו להסתפק בשמש חלקית בלבד אך עדיף שיהיו להם לפחות 4 שעות שמש ישירה. כך גם ארטישוק, אספרגוס, תרד ניוזילנדי, עירית פלפל וקייל הנם ירקות רב שנתיים. כל אלו יישארו שופעים מרבית השנה, או יהיו רדומים במהלך החורף ופורצים מחדש בעונה הבאה. נרצה לשלב אותם בגינתנו כיוון שהם מאפשרים המשכיות של מבנה הקרקע והגינה, זקוקים למינימום התערבות ומתפתחים לרוב יפה בעצמם.

על מים והשקיה או כמה להשקות

את הירקות שאנו מגדלים נשקה בעזרת מערכת טפטפות שתונח על הקרקע ולא באמצעות צינור, אחרת העלים (של צמחי הקיץ בעיקר) עשויים לסבול ממחלות ופטריות, תצוץ הרבה עשבייה והקרקע תתהדק.

מערכת השקיה אוטומטית מבוססת טפטפות מצמצמת התעסקות, ומשקה בדיוק בזמנים ובכמויות הנכונות כדי למנוע בזבוז ואידוי מיותר, תעזור לצמצום העשבייה ולחלחול עמוק יותר של מים – מה שמפתח גם בית שורש עמוק יותר.

ירקות חורף יכולים לקבל השקיה גם מלמעלה (ממש כמו הגשם) על ידי צינור, ואם הם חשופים תחת כיפת השמיים – הם ישמחו להנות ממי הגשמים.

דאגו להשקות במידה. ככה שסביבת בית השורש תהיה תמיד לחה אך לא ספוגה. אם משקים יותר מדי – חוץ מבזבוז מים,  גם נקבל מחסור באוויר ליד בית השורש והתוצאה היא צמח חלש ופגיע לתקיפת מזיקים. ואם משקים פחות מדי – הצמחים יהיו במצוקה, יאבדו מהזקיפות שלהם, וחוסרים במינרלים יכולים להופיע (הרי המינרלים מוסעים במים). במיוחד בשלב השתילה/זריעה, חשוב לספק לצמחים לחות רציפה וגבוהה.

בשורה התחתונה, אם יש לנו אפשרות – להניח מערכת השקיה אוטומטית זה הפתרון האידיאלי, וזה בכלל לא קשה להרכיב אותה. כל מה שצריך זה:

1. צינור 16 חום עם טפטפות מובנות– מרבית הצמחים יסתפקו בטפטפות אלו המוציאות כ-2 ליטר בשעה (נקרא גם “טפטוף איטי”). אפשר לקנות צינורות ללא חורים (צינור עיוור) ולהוסיף טפטפות נעיצה. נדאג לשתול את השתילים בסמוך לטפטפת.

2. מחשב השקיה – אז אמרנו 2 ליטר לשעה מכל טפטפת, למשך כ20-30 דקות כל יום בבוקר בקיץ וכל יומיים שלושה בעונות המתונות. נשקה בבוקר מוקדם כדי למנוע התייבשות לאורך היום מחד, ומנגד לאפשר חלחול עמוק של המים כדי שהצמחים יצמיחו שורשים עמוקים.

3. מחברים – המחברים מאפשרים לנו לחתוך את הצינורות ולחבר אותם בצורות שונות בהתאם למבנה הגינה שלנו. ישנם צינורות דקים יותר (צינור 8 ממ או צינור 4/8) מאפשרים לנו לחבר השקיה לעציצים נלווים.

 

חשוב לנקז! בשתילה בקרקע מאווררת כל המים העודפים מתנקזים ומחלחלים למטה. כשאנחנו שותלים במצע מנותק – כמו אדנית, ערוגה או עציץ על הגג נדאג לניקוז. הדרך הכי פשוטה היא לוודא שיש חורים בתחתית העציץ ומקום למים לזרום אליו – כלומר, לא להניח ישירות על הרצפה, אלא מעל צלחת או באוויר. אדניות גדולות מומלץ לשרשר ולחבר צינור מנקז אל הביוב.

אם לא יהיה ניקוז, השורשים ירקיבו ועלולה להופיע רטיבות בקומה מתחת למרפסת.

הכנת מצע השתילה או האדמה

בטבע, צמחים מתקיימים בהדדיות עם סביבתם. יש חומר אורגני שמזין אותם, ישנה מיקרוביולוגיה בקרקע שתומכת בצימוח שלהם ובהנגשת המינרלים ויש אדמה עם תכונות קרקע אידיאליות.

לרוב זה לא המצב בגינות הפרטיות.  כשאנחנו מקימים גינת ירק, נצטרך להעשיר את האדמה שלנו בקומפוסט ודשן ולאוורר אותה אם מהודקת. בחקלאות תעשייתית לצערנו משתמשים לרוב בדשנים כימיים שמזיקים לסביבה ולבריאותנו. בנוסף, יש שימוש מאסיבי בכלים מכאניים שהופכים את האדמה העליונה באופן אגרסיבי, פוגעים במבנה הטבעי שלה, ומהדקים את השכבות התחתונות, מה שגורם לפגיעה בחלחול ויצירת סחף קרקע.

בגינת הירק שלנו ממש לא חייבים לטחח, לעדור, להפוך ולפגוע במבנה האדמה שלנו (פרט ליום הקמת הערוגה שקורה פעם אחת) – אפשר להעשיר את האדמה בקומפוסט אורגני או הומוס קנוי (קומפוסט איכותי מעשי מערכת העיכול של תולעים)  או קומפוסט שהכנו בעצמנו בבית משאריות המטבח (איך? קראו בקישור!).

כדי לאוורר את האדמה, ונעשה זאת פעם אחת בשלב הקמת הערוגה, נשתמש בקלשון ונפתח אותה מעט, ואם מדובר בעציץ או אדנית – נרכוש או נכין בעצמנו אדמת שתילה שעשויה מחומרים קלים ומאווררים (כבול וסיבי קוקוס).

אם אנחנו מגדלות ישירות על הקרקע, נפזר כמות גדולה של קומפוסט – 10 ליטר קומפוסט ל-1 מטר מרובע של אדמה אם מדובר בקומפוסט קנוי ממקור תעשיית החי (רפתות) או 20-40 ליטר קומפוסט אם ממקור צמחי (שהכנתם משאריות המטבח, או קניתם מספק שהכינו מגזם), ונפתח את האדמה עם הקלשון: לתקוע פנימה, ולהרים מעט, לא צריך לערבב. אם מדובר במצע מנותק כמו עציץ או אדנית – עדיף להשתמש בהומוס – קומפוסט תולעים. יש כל מיני דרכים להוסיף ולהעשיר את הצמחים שלנו גם לאחר השתילה על ידי הכנה של דשן סירפדים או צמחים מכל מיני סוגים ומינים, כמו בקישור הזה למשל.

זהו, שותלים

לאחר שהערוגה מוכנה ויש בה קומפוסט והנחנו מערכת השקייה שלב השתילה הגיע.

חשוב מאוד לחלוץ את השתילים בעדינות מהמיכל בן נמצאים, לבל נפגש ביונקות – הקצוות העדינים של השורשים.

בעזרת היד נחפור גומחה קטנה באדמה המאווררת ונניח בה את השתיל. כמה דגשים חשובים:

נשתול סמוך לטפטפת

נשתול שכל בית השורש יהיה טמון באדמה אך לא הגבעול.

נהדק טוב את השתיל בכדי לסגור חללי אוויר, ונעשה זאת מהצדדים ולא מלמעלה.

נשקה מיד לאחר השתילה.

נדאג לרווח את השתילים בהתאם לגודלם הסופי

בגדול אפשר לצופף את השתילים בחורף ועדיף לרווח בקיץ בגלל כמות המזיקים הרבה שיש בקיץ.

שתילים של צמחים גדולים כגון דלועים, פלפל, חציל, עגבנייה, כרוב, ברוקולי נשתול כל 40-60 ס”מ זה מזה ושתילים של צמחים קטנים יותר נשתול כל 15-30ס”מ. ירקות חורף (חסה, פטרוזליה, בצל) אפשר לצופף כמה סביב טפטפת. 

 

הגיע הזמן לקפוץ למים או בעצם לאדמה

אנחנו כאן לכל שאלה ועניין

ומוזמנים להצטרף אלינו

רוצים לדעת איך? פרטים בקישור