אנחנו בכל מקום סביבכם, בכל דבר, אפילו בתוך גופכם. גם אם אתם לא רואים אותנו, אנחנו שם בכל מקום על פני כדור הארץ.
אנחנו בתוככם, מרגע הלידה שלכם ועד יומכם האחרון ומעבר לו.
אנחנו היצורים העתיקים ביותר, הגדולים ביותר ואף הקטנים ביותר הקיימים.
יש בנו אינטלגנציה של מליארד שנות אבולוציה.
אנחנו הן הפטריות.
פטריות ממחזרות חומר אורגני מת
הפטריות הן ממלכת יצורים ערמומית וסודית, המסתתרת מאיתנו. מחכה לגילוי או בעצם נמנעת ממנו.
בני האדם והפטריות שניהם יצור אאוקריוטי (בעל גרעין תא), קרובי משפחה רחוקים שהתפצלו מאותו אב קדמון לפני 650 מיליון שנה. אנחנו הפכנו ליצורים מעל פני הקרקע המפרקים חומר אורגני במערכת העיכול שלנו והם הפכו להיות יצורי קרקע המפרקים חומר אורגני מחוץ לגופם באמצעות הפרשת חומרי עיכול וספיגת החומר המעוכל אל תוכם.
הפטריות הן היצור המפרק הכי משמעותי בטבע. הן ממחזרות כמעט כל דבר ומפרקות אותו לחלקיקיו היסודיים. אטום פחמן שנספג בעץ בתהליך הפוטוסינטזה יתקיים בו בימי חייו, יעבור לפטרייה לאחר מותו ומשם יועבר לפטרייה שכנה וממנה לעץ שכן וחוזר חלילה.
הפטריות מסמלות את הלידה מחדש בטבע. את היכולת של הטבע לשנות צורה ולהפוך חומר אחד לחומר אחר.
לקחת את הישן והמת ולהופכו לחיים חדשים. להוליד מחדש חיים וחומר.
הטבע הוא ישות אינטלגנטית, פשוט לנו האדם אין את השפה לתקשר עם אינטלגנציה זו.
הפטריות הן אחת מהצורות בהן האינטלגנציה של הטבע מתממשת כחומר. הן בעצם חלון אל הטבע שמאפשר לנו להבין אותו ואיך פועל בצורה טובה יותר. איך מידע מועבר בין יצורים שונים, איך הטבע מסתגל לשינויים, איך חומר מתמחזר ואותם אטומים עברו ומועברים מיצור ליצור עד קץ הימים.
ידועות כיום כ-1.5 מליון זני פטריה, פי 6 יותר מזני צמחים. מתוכם יש 20,000 זני פטריות המייצרות גופי פטרייה מעל פני השטח. השאר מתקיימות כרשתות קורים, כתפטיר, מתחת לפני השטח, על רקבובית עצים, בתוך יצורים או בבתי גידול שונים ומשונים אחרים.
יש מגוון עצום של צבעים, גדלים, מרקמים וצורות קיום של פטריות. חלקן אפילו מייצרות אור פלורסנטי וזוהרות בחושך, חלקן חיות בתנאי חיים קיצוניים ובלתי נתפסים וחלקים חיים רק בתוך אורגניזמים אחר.
בניגוד לצמחים, שאחת ממטרתן זה להיראות ולהתבלט. למשוך ציפורים וחרקים אל הפרח הריחני או אל הפרי נושא הזרעים העסיסי, הפטריות לא צריכות את עולם החי לעזור בהפצתן. הן מסתתרות בחשכת הקרקע או בית הגידול שלהן רוב הזמן. מגדילות את רשת הקורים שלהן עוד ועוד, מפרקות חומר אורגני ומנגישות אותו ליצור הבא שעומד להיוולד או לצמוח.
יש לנו לעיתים חשש מפטריות, עובש ונבגים אולי בגלל הקשר שלהם לתהליכי ריקבון ומוות. אולי משהו שגדלנו עליו.
אולם ישנן תרבויות שממש קידשו את הפטריות, כמו תרבות בני המאיה האגדית. הם ידעו להשתמש בפטריות לריפוי, מסעות משני תודעה וטקסים שמאניים. אך הרבה מידע זה אבד אם אותה תרבות שנכחדה. כיום הפטריות משנות התודעה או הפסיכודליות מקבלות עדנה מחודשת בחוגי המדע ובחוגי אנשים סקרנים. אולם, זה חומר לכתבה אחרת.
נחזור אל עולם הטבע.
יחד עם תפקידן של הפטריות כמפרקות חשובות של חומר אורגני ומשתתפות פעילות בסופם ומיחזורם של יצורים שמתו, יש להן גם תפקיד מרכזי ביצירה של חיים חדשים. בבריאה של חומר חדש מהחומר הישן המת.
ללא הפטריות, היינו מקבלים ביומאסה צמחית שהייתה חונקת את כדור הארץ. הפטריות מצליחות לווסת את אותה מאסה צמחית, למחזר אותה לחלקיה הקטנים ולייצר חומר אורגני מפורק ממנו ניזונים צמחים אחרים ובעלי חיים וממנו נבנית האדמה.
פטריות מסוגלות לפרק כל דבר ממקור צמחי ופחמני וזה כולל גם נפט ושמן ומוצריהם. הן היצור היחיד שיודע לפרק את החומר המעוצה בצמחים, הליגמין. ולכן יש הרבה פטריות ביערות. כי זה תפקידן. להשיב לטבע את החומר האורגני. הן שומרות היער האמיתיות.
מתחת לפני השטח חיה עיקר המאסה של הפטרייה בצורת רשת קורים מסועפת מאוד, התפטיר, הגדלה כל הזמן בכל הכיוונים.
גוף הפטרייה שרואים מעל פני השטח בחלק מזני הפטרייה הוא בסך הכל אבר הרבייה השמני שלהם, איבר המפזר אין ספור תאי מין מופרים, נבגים.
הטענה היא שרשת הקורים הסבוכה של הפטריה מורכבת הרבה יותר מרשת הנוירונים במוח שלנו, מוליכה הרבה יותר סוגי אותות והרבה יותר סתגלתנית ממנו. כמו התקשורת במוח שלנו, גם התקשורת בתוך רשת הקורים מתבססת על אותות אלקטרוכימיים.
זו הסיבה שהכריזו על הפטריות כאוטוסטרדת המידע של הטבע, או אם תרצו האינטרנט של הטבע.
רשת הקורים היא אדירה ובלי נתפסת. תחת כל צעד שנעשה ביער תהיה רשת קורים באורך של 500 ק”מ. בנוסף לכך שהרשת מחזיקה את הקרקע הלכה למעשה ומונעת ממנה להיסחף או להתפורר, הרשת הזו מעבירה סיגנלים בתוכה.
עצי היער מעבירים חומרי תזונה ומתקשרים ביניהם באמצעות אותו תפטיר המחבר את שורשיהם.
מחקרים חדשים הראו שעצים בוגרים מזהים את העצים הצאצאים שלהם ביער באמצעות אותן פטריות שמחברות ביניהן ומעבירים אלהם חומרי תזונה. ממש כמו שאנחנו דואגים לצאצאים שלנו.
משפחת פטריות זו שיודעת לחבר בין שורשי צמחים, נקראת פטריות מיקורטיות.
בגינה שלנו נרצה אוכלוסייה מגוונת ככל הניתן של אורגניזמים בכלל ופטריות בפרט. אוכלוסית פטריות שתמחזר את החומר האורגני המצטבר ותנגישו לצמחים, שתווסת את אוכלוסיות החיידקים באמצעות הפרשת אנטביוטיקות, שתחזיק את הקרקע ותגן עליה מפני סחף קרקע ושתייצר תקשורת בריאה בין העצים.
בגינון אקולוגי אנחנו מקפידים לאפשר לפטריות להתבסס בשטח שלנו כי הן השיניים והאינטרנט של הטבע.
אגב, אנחנו נמנעים מהמושג אורגניזמים יעילים או טובים מכיוון שיעילות או מושגי טוב ורע הם מושגים סובייקטיבים.
למי הם טובים? כנימה שאוכלת עלה היא משהו רע? זחל של פרפר שאוכל את המנגולד שלנו זה דבר רע? ומה לגבי חתול שצד זיקיות בגינה?
ולכן המושג הנכון הוא אוכלוסיית פטריות או אורגניזמים מגוונת. כי אחת התפיסות של גינון אקולוגי אומרת שמגוון שווה יציבות.
ככל שיהיה לנו מגוון גדול יותר של צמחים מצמחי תרבות ועד צמחי בר, וככל שיהיה לנו מגוון גדול יותר של בתי גידול מחיפוי קרקע על פני האדמה ועד בריכה אקולוגית וככל שיהיו לנו יותר יצורים בגינה מחיידקים ופטריות ועד קיפודים – כך המערכת שלנו תהיה יציבה יותר, תגיב מהר יותר לעקות וההרמוניה תשרור בה. ממש כמו בטבע
אז איך נוכל לעזור לטבע לפתח אוכלוסיית מיקרואורגניזמים מגוונת בגינה שלנו?
אז יש כמה פרקטיקות פשוטות שמומלץ ליישם בגינה:
1. שמירה על לחות האדמה – ביולוגיית קרקע צריכה לחות. רוב התהליכים המטבולים דורשים מעבר חומרי הזנה מומסים במים.
2. שימוש בחיפוי קרקע אורגני כגון עלים יבשים ורסק עץ – הממשק שבין החיפוי והקרקע יוצר סביבת אדמה פורייה מאוד לאותה ביולוגיה.
3. פיזור של ענפים או גזעי עצים כמצע גידול לפטריות. אמרנו שפטריות הן היצור היחיד שמפרק חומר מעוצה. עשו זאת בצורה אסטתית ונעימה. הניחו עציץ משתפל על בול העץ או בנו מערום עצים נחמד. ובונוס קטן, מערום העצים יהווה בית גידול לחרקים שונים, ממש בית מלון לחיפושיות.
4. פיזור מוצרים מיוחדים למטרה זו ועשירים בפיטריות. לשמחתנו נושא ביולוגית האדמה כבר מגיע לקדמת הבמה וברוב המשתלות ניתן למצוא תוספי קרקע מבוססי חיידקים ופטריות שונים. ניתן אפילו לרכוש פיטריות מיקורטיות – אלו שנקשרו לשורשי הצמח – ולהשתמש בהן בעת שתילים עצים ושיחים (פחות מומלץ לצמחים חד שנתיים קצרי חיים)
5. פיזור רקבובית או אדמה שאספנו מיערות או גינות ותיקות ולא מופרות בהן יש אוכלוסיית צמחים מגוונת ועשירה. זהו בעצם גרעין גדילה טבעי של ביולוגיית קרקע בתוכו כבר קיימים אוכלוסיות מיקרואורגניזמים מגוונת אותו אני נוהג לערבב באדמת הערוגות והגינה.
שמירה והתייחסות אל האדמה שלנו כאל יצור חי לכל דבר: לא לדרוך עליה או לדרוך רק על השבילים בכדי לא להדקה, לא לשפוך חומרי ניקוי או חומרים כימיים, ולא לעדור אם אין ממש צורך- עידור האדמה חושף את מושבות החיידקים והפטריות לפרץ אוויר ואור שהם לא רגילים אליו כמו גם שובר פיזית את מושבות הפטריות ופוגע בהן.
כשתקפידו לעשות את הדברים האלו תתחילו לראות בגינה שלכם באזורים מושקים ולחים או בעונות הרטובות את התפטיר הלבן של הפטריה שמעיד על פעילות של חומר אורגני בקרקע.
אין מה לחשוש מהתפטיר, הרי כבר אמרנו שהם קרובי משפחה שלנו.
נכון שישנן פטריות טפיליות שמזיקות לנו, בני האדם. אלו הן בעיקר פטריות ממשפחת הנבגים, שמרים ודרמטופיטים שנחשבות אופורטוניסטיות. כלומר, שאנחנו בריאים עם מערכת חיסון ואוכלוסיות חיידקים בריאה הן לא יזיקו ואף יעזרו בתהליכי עיכול שונים. אולם ברגע שהגוף שלנו נחלש, ובעיקר ברגע שאוכלוסיית החיידקים הטבעית שלנו נפגעת בעקבות נטילת אנטביוטיקה- אותן פטריות יצאו מאיזון ויפגעו בבריאות שלנו. כזו היא פטריית הקנדידה הנפוצה שמתפרצת לאחר נטילת אנטביוטיקה.
ישנן גם פטריות שפוגעות בצמחים שלנו. בעיקר פטריות עלה כמו הקימחון והפייחת. ניתן לטפל בהן באופן אקוטי על ידי דחייתן באמצעות ריסוס עלוותי של חיידקים מועילים שניתן לרכוש במשתלות. חיידקים אלו דוחקים אותן מבית הגידול.
אולם כמו בגוף האדם, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מזיקים היא לתת לטבע לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – לווסת את עצמו. כמובן שאנו יכולים לחזק את מערכת החיסון של הצמח. אם באמצעות דישון שוטף, השקייה מספיקה, ודאגה שתהיה מספיק שמש.
צמח חזק שמותאם לסביבתו יודע להתמודד עם רוב הטפילים וביניהם הפטריות בעצמו.
ואם כבר מדברים על פטריות, הרשו לי לרגע להרחיב את היריעה.
סיניסתיזיה הינו מושג שמשמעו שילוב בין חושים. לדוגמא, היכולת לראות צלילים או לראות קולות. ידועות פטריות שונות שיש להן יכולות סיניסתזיות או במילים אחרות פסיכודאליות.
טריס ודני מקנה היו זוג חוקרים בשנות ה70 של המאה הקודמת שהציעו תאוריה לפיה אבותינו הקדמונים, הקופים, לפני 2 מיליון שנה החלו לאכול פטריות בעלות יכולות סיניסתיזיות אשר גרמו להרחבת התודעה של הקופים הקדמונים. אחרת קשה מאוד להסביר את הקפיצה התודעתית והתפתחות המוח הקופית במשך 2 מיליון שנה עד למוח המפותח שלנו. 2 מיליון שנה הן שבריר זמן במושגים אבולוציונים. זמן קצר מדי בכדי להסביר את הקפיצה האדירה ביכולות הקוגנטביות שלנו. בנוסף, ידוע על פי ממצאים אריכאולוגים כי בעבר הרחקו 23 קופים אילעיים צרכו פטריות בתזונתם.
התאוריה אומרת שפטריות אלו הרחיבו את כמות המידע שהתקבל במוח הקופי והרחיבו את תודעתם, כך גם כנראה התפתחה השפה האנושית שהפכה את המין האנושי לגורם שליט על פני הכוכב.
אז לסיכום, עולם הפטריות הוא עולם קסום שאנו רחוקים מלהבינו עד הסוף.
אך מה שבטוח הוא שהפטריות הן אורחות חשובות מאוד בגינתנו, או שבעצם אנחנו האורחים הזמניים בגינתן כי הן היו כאן הרבה לפנינו ויהיו כנראה הרבה
