ליקוט קיצי ביותר

Facebook
WhatsApp

גם בשיא הקיץ, כשרוב צמחי הבר החורפיים כבר מזמן בפגרה, ישנם כמה ירוקים שדווקא אוהבים חום, חשובים למערכת האקולוגית ולגינה שלנו וגם לגוף שלנו! חרדל, ריג’לה, שלשי רגלני, קייצת, וירבוז הם רק חלק מצמחי התועלת הקיציים שמי שלא מכיר את סגולותייהם יכול בטעות להתייחס אליהם כעשב שוטה. הם מהווים תוספת סופר בריאה ומרעננת לסלט היומי וערכם לא יסולא בפז.

ריג’לה, ירבוז וחברים בגינה הקייצית שלי

היום הכוכבת שלנו תהיה הריג’לה:
ריגלת הגינה (ריג’לה/פרפחינה/חלגלוגות/Garden Purslane, Chick Weed) היא צמח חד שנתי משתרע, אח של הפורטולקה המתורבתת, עמיד מאוד למזיקים. הגבעול בשרני אדמדם/סגלגל, העלים אליפטיים חלקים ובשרניים גם כן. הפרחים הצהובים פורחים מפברואר ועד ספטמבר וטומנים בחובם עשרות זרעים שחורים קטנטנים.

כיס הפרי היבש ובתוכו הזרעים
זרעי הריג’לה
עלי הריג’לה

למה היא טובה?
קחו נשימה, הרשימה ארוכה!
הריג’לה מכילה מוצילגים, סיבים תזונתיים מסיסים במים וריריים, המדפנים את מערכת העיכול ועוזרים במניעת גירויים ושיקום הריריות. היא עשירה מאוד באומגה 3, חלבון, ויטמינים A, C, E, וקבוצת ויטמיני B, פלבנואידים, כמות גדולה של המינרלים סידן, ברזל, מגנזיום ואשלגן, נוגדי חמצון מסוגים שונים, בטא קרוטין.
היא נחשבת לעשב מרפא ברחבי העולם ואחד מצמחי המאכל הירוקים הכי מזינים בעולם!
הריג’לה היא אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית, לכן יכולה להקל על דלקות עור, טחורים ועקיצות יתושים. היא טובה לכליות ויכולה לעזור בהורדת רמת הסוכר בגוף.
כדאי לא לאכול אותה טריה בכמויות גדולות מאוד לתקופה רציפה משום שהיא מכילה חומצה אוקסלית, הרעילה במינונים גדולים. כמו כן חשוב לדעת שהיא אסורה לנשים בהריון ואינה מומלצת לסובלים מאבנים בכליות.
(טוב, קיצרתי קצת בשבילכם, מוזמנים לגגל לעוד פרטים מעניינים).

גבעולי ריג’לה שהאדימו
גבעולים צעירים
ריג’לה שזרעה את עצמה בעציץ

היכן נמצא אותה ואיך נגדל:
הריג’לה מאוד אוהבת מים, חום ושמש ולכן נמצא אותה בגינות הביתיות ובמרחבים הציבוריים, ליד מקור מים/השקיה.
אפשר להרבותה בקלות מזרעים, אין צורך לעשות הרבה, פשוט לפזר על הקרקע במקום שמשי, לחפות מעט, להשקות ולחכות . היא מתרבה ומשתרעת בקלות ובמהירות לכן אפשר לגדלה בעציץ או כצמח חיפוי על קרקע חשופה, ואם נרצה אותה כצמח חיפוי אכיל בגינת הירק נדאג לגזום את הפריחה ואת הגבעולים לעיתים תכופות. אני אוהבת להוריד את הגבעולים העבים בכדי לעודד צמיחה של גבעולים חדשים.

נוף הריג’לה בגינתי, צומחת בכל מקום שיש מים

איך נלקט ריג’לה:
נעדיף ללקט בשעות הבוקר, אז כמות החומצה האוקסלית שבה נמוכה יותר ולכן טעמה חמצמץ פחות.
אנחנו רוצים לאכול את העלים והגבעולים הצעירים, לכן נקטוף או נקצוץ במספריים את הגבעולים, ונפריד מהם את העלים, עם הפרחים והזרעים. נוסיף חופן לשייק היומי או נקצוץ דק ונוסיף לסלט או נטחן לממרח (כמו פסטו). טעמה החמצמץ גובר מעט בטיגון ובישול ולכן לא צריך להוסיף לימון כשהיא נוכחת. מעולה בתבשילים קציצות ועוד.

סלט עם ריג’לה קצוצה שנקטפה טריה מהגינה. בתיאבון.

מוזמנים לכתוב לנו בתגובות או במייל חוזר מה אהבתם בכתבה, ואם הריגלה מדברת אליכם,

ואם תרצו ללמוד עוד על ליקוט, מוזמנים להצטרף לקורס השנתי שלנו בגינון אקולוגי, ללמוד לגדל ירקות לצד צמחי תועלת וללמוד על ליקוט צמחי בר בהדרכתי.

שלכם, נורית.