סרפד – אלוף הצריבות או אלוף צמחי התועלת?

מי לא קיבל צריבה בחייו מסרפד?

חורף, אני מעשבת להנאתי בגינת הירק שלי ופתאום תופסת אותי תחושת הצריבה…
אחח, כמה שזה לא נעים, שורף, מעקצץ, מגרד, יוצר אדמומיות בעור ונראה שחלף נצח עד שזה עובר… (ספוילר – בסוף מתרגלים).
בנוסף, הוא גדל בכל מקום, בכל עציץ, בכל פיסת אדמה פנויה, בשדות נטושים ובצידי דרכים…
אז איך יכול להיות שאני אומרת לכם שאתם חייבים להשאיר את הסרפד בגינה שלכם? ואפילו לאפשר לו להתרבות ולגדול?

אלוף צמחי התועלת?

לא סתם הוא מועמד לפרס יוקרתי כזה.
הסרפד (על כל חלקיו) עשיר בויטמינים A B C D K, במינרלים נתרן, סידן, ברזל, גופרית, חנקן, אשלגן וסיליקה, בחלבון וחומצות שומן חיוניות, בקרטנואידים (נוגדי חימצון), בסיבים תזונתיים וכלורופיל.
לכן הוא גם צמח שמוסיף הרבה לתזונה ולבריאות שלנו (אפילו כשנצרבים!) וגם מספק לאדמה ולצמחים בגינה שפע של מינרלים ופיטונוטריינטים חיוניים לצמיחה ולשגשוג שלהם.
ברפואה הטבעית הוא משמש כצמח מרפא בשימוש רב.

איך מלקטים סרפד בלי להיצרב?

בארץ קיימים 4 מינים של סרפד, כולם אכילים (סרפד הכדורים, סרפד צורב, סרפד קרומי, סרפד חולה).
חשוב קודם כל לזהות שזהו אכן סרפד, לפי מראהו ומאפינייו הייחודיים. כל מין ומראהו, אך לכולם עלים משוננים מסוריים ו”שערות” צורבות.
החלקים הנאכלים בסרפד הם העלים והזרעים.
נעדיף, כמו בהרבה צמחי בר, ללקט את העלים כשהם כמה שיותר צעירים, אפילו בעודם נבטים, ולאוכלם כמה שיותר טריים, כך נקבל את מירב הערכים התזונתיים.
זה אפשרי בהחלט ללקט סרפד עם ידיים חשופות!
רק נשמור על כמה כללים:

• החלק התחתון של העלים אינו צורב, ולרוב גם בסיסי הגבעולים.
• אם ברצוננו לקטוף עלים בודדים למאכל נחזיק בגב העלה ונקפלו פנימה כך שרק גב העלה חשוף לעורנו.
• נקפל שוב ונחליק את העלה בין 2 אצבעות ישרות וצמודות, בכיוון מבסיס העלה לקודקודו, או נמולל אותו בין האצבעות על מנת למעוך אותו.
• לחלופין בכדי להיות סופר בטוחים נגלגל אותו לכדור קטן ונמעך קלות בין האצבעות, א-וואלה! בתיאבון!
• אם ברצוננו לקטוף הרבה עלים, נאחוז בבסיס הגבעול ונחתוך אותו (אל דאגה הסרפד
  יצמח ויתחדש מהר מאוד). עכשיו נחזיק את הצמח הפוך (כשבסיס הגבעול למעלה),
  נעביר את הגבעול בתוך האגרוף שלנו מבסיסו אל קודקודו ונישאר עם העלים ביד אחת והגבעול ביד שניה. שטיפה מהירה מגרגירי חול ולמרק!
• יש כאלו שאוהבים לשפוך על העלים מים רותחים לפני שימוש (בעיני אין בכך צורך).
• בכל זאת נצרבתם? תמיד נצרבים טיפה, אין מה לדאוג, פזרו סודה לשתייה על האזור הצורב להרגעה. לחלופין, אם יש לכם בגינה מרקולית או כוכבית, מוללו כמה עלים ביד ומרחו את המיץ על האזור הצורב. לא פלא שעשבים אלו צומחים האחד ליד השני… ודרך אגב, צריבת הסרפד מצוינת להמרצת מחזור הדם! עם המחשבה הזו מפעם לפעם תראו שהצריבה מרגישה פחות נוראית 🙂
• באביב ובקיץ נלקט את זרעיו של סרפד הכדורים, משום שהזרעים נשארים בכדורונים קטנים, אמנם טיפה קוצניים אבל מלאים בזרעים… אין שם כבר חומר צריבה אך יש שירגישו תחושה מעקצצת/מגרדת… נשים כמה כדורים בידינו ונמוללם קלות, הקליפה הקלה תתפזר מיד בנשיפה הכי קלה והזרעים ישארו בכף היד. אם יש בנמצא הרבה זרעים לליקוט, נחתוך את קצות הענפים עם הכדורים לתוך שקית גדולה ונעשה את פעולת הפרדת המוץ בתוכה.

למי שרוצה לרדת לפרטים טכניים:
בעיקר על חזית העלים וכדורי הזרעים (גם קצת בגב העלים וגם קצת על הגבעולים) יש שלפוחיות. בבסיסן יש בועית עם נוזל צורב ובקצה יש קוץ שכיוונו הוא בזווית חדה לפני שטח העלה.
ברגע שהשלפוחית באה במגע עם עורנו היא נשברת, הנוזל נחשף לאוויר ומנוטרל.
אם נהיה אמיצים ונחליק את העלה הפתוח בין שתי אצבעות צמודות מבסיס העלה לקודקודו, נגלה שאפשר להימלט מצריבת הסרפד בקלות.

בגינה:

הצמחים בגינה ישמחו מאוד לקבל קצת מכל העושר של הצמח המופלא הזה, לכן נכין להם מיצוי שנקרא דשן סרפדים, דשן כל כך קל להכנה ומלא בחומרים טובים שאין מצב שלא תנסו לפחות פעם אחת.
על הכנת דשן טבעי ואורגני ממיצוי סרפדים מספר איתמר בכתבה הבאה:
https://shefahateva.com/sirpad_fertilizer

בנוסף את הסרפד העודף שגדל ואין לנו צורך בו לדשן או לשימוש אישי (כמו שנרחיב מיד), תמיד אפשר להשתמש בשיטת chop’n drop, כלומר לחתוך את הגבעולים קרוב לפני הקרקע ולהשליכם על הערוגות והשבילים, כך נקבל כיסוי והזנה לצמחים שבערוגה וגם חיפוי לשבילים נגד בוץ שגם כן מעשיר את הקרקע סביב לערוגה.
אל דאגה, הסרפדים יגדלו כל כך מהר שתוך כמה ימים יראו כאילו לא קצצתם אותם… אז נצלו את הזהב הירוק הזה בכיף.

במטבח וברפואה:

לעליו של הסרפד כשהם נאכלים טריים יש טעם “ירוק” במיוחד. קשה להגדיר אותו.
בן זוגי אוהב לקצוץ את הסרפד, להוסיף לו לימון, והוא טוען שיש לזה טעם גן עדן, אבל כשהוא חלוט בתוך המרק יש לו ריח של דגים…

עלי וזרעי הסרפד מכילים ערכים תזונתיים רבים: הם מכילים הרבה ויטמין C, ברזל, אשלגן וסיליקה ועוד ויטמינים ומינראלים נוספים בכמויות יותר קטנות.

ברפואה העממית משתמשים בסרפד לשפעת, ברונכיט, הצטננות, אסתמה, ניקוי הכבד, מחלות עור, טיפול בפצעים וכיבים, המסת חול ואבנים וזיהום בדרכי השתן, עצירת דימום מהאף, חיסול תולעים בדרכי העיכול, טיפול בכאבי פרקים, מחסור בברזל, טיפול באנמיה, איזון לחץ דם, שיפור המחזור, הקלה בלידה, טיפול בבעיות קרקפת ושיער ועוד ועוד…

אכילה של עלי סרפד טריים מצויינת לחיטוי הגרון.
חליטת עלי סרפד לשתיה תעזור להעלות את רמת הברזל בגוף, לנקות רעלים מהכבד ולחיזוק כללי של המערכת החיסונית.
לאחר קירור ניתן לסנן את הנוזל ולשטוף איתו את הקרקפת והשיער במקום מרכך (נסו ותיווכחו…).
בחורף כשיש סרפד טרי בשפע נעדיף להשתמש בו טרי, וגם נזכור לייבש חלק לשימוש כשאין טרי בנמצא.
אם נרצה להוסיפו טרי לסלט רק נוודא שמעכנו את כל המחטים על העלים לפני אכילה.

זרעי הסרפד הם כמעין כמוסות סופר-פוד מרוכזות, מספיק חופן קטן מהם ביום לשיפור הבריאות.
הם מזכירים זרעי פשתן או צ’יה במראה, בטעם ובמרקם, וגם יש בכולם מוצילאגים – חומר שמצפה אותם ובמגע עם מים מתנפח והופך רירי.
לכן הם תחליף מצוין לזרעי צ’יה או פשתן – חינמי, טרי ולא מרוסס.
אפשר להוסיף אותם בשייקים, תבשילים, קינוחים, לטחון לאבקה, כתחליף לביצה במתכונים ואף לאוכלם כמו שהם ברגע הליקוט – פצצת אנרגיה קראנצ’ית וזמינה להמשך הליקוט.

בעצם הסרפד יכול למלא את מקומו במטבח שלנו לאורך כל ימות השנה!
ניתן להשתמש בו כבכל עלה ירוק אחר, כתחליף או תוספת סופר פוד:
סרפד טרי בפסטו (כשאין בזיליקום בחורף או בתוספת לבזיליקום), מרקים, סלטים, כריכים, פשטידות, תבשילים ועוד כל מה שעולה לכם בראש.
את עלי הסרפד שנייבש נטחן לאבקה במטחנת תבלינים ונשתמש בה כמו תבלין לכל דבר, עם טעם דיי נטרלי (הריח שנוי במחלוקת…).
כמובן שאת עניין הכמויות כל אחד צריך להתאים לטעמו האישי, גם אם נאכל עלה סרפד ביום וגם אם נאכל חופן מלא, זה כבר ישפר לנו את הבריאות והאנרגיות!
את זרעי הסרפד נלקט באביב/קיץ (תלוי בסוג).
ניתן לאכול אותם שלמים (לטחון עם השיניים) או לטחון במטחנת תבלינים ולהוסיף כתבלין לכל מאכל.

מתכונים עם סרפד:

יש ברשת המון מתכונים למרק סרפדים, אבל אני רציתי לספר לכם על המרק של חברתי ניקה, שהוא מאוד נועז ומאוד טעים, מושלם לבוסט כלורופיל וברזל ביום חורפי!
המתכון: להרתיח קרם קוקוס עם מים, קארי ופלפל אנגלי, להוסיף סרפדים וערק. יותר פשוט מזה יש?
עוד אופציה טעימה היא שילוב של המרכיבים הבאים במרק: בצל, סרפד, כורכום, כמון, שום, שמרי בירה.

כל שנה אני ובן זוגי מכינים טינקטורת סרפד, כלומר עלי סרפד מושרים באלכוהול נקי ומים (בערך 1:1).
לאחר מספר חודשים מתקבל נוזל ירוק כהה, שאותו ניתן לשים בבקבוקון עם טפטפת ולהוסיף כמה טיפות למשקאות, לסלטים ולכל דבר טרי כחיזוקית. אם רוצים תוסף נטול אלכוהול פשוט מוזגים כמה טיפות לכוס ונותנים לאלכוהול להתאדות עד שאין יותר ריח של אלכוהול ומשתמשים כרגיל.

לסיכום:

אז מה יש לנו פה?
צמח בר, סופר פוד, משמש למאכל ורפואה…
עוד אין לכם סרפד בגינה? למה אתם מחכים?
עונת הסרפד בשיאה, צאו ללקט, אכלו סרפד כל יום ותהיו בריאים!
וכמובן לא לשכוח בסוף העונה לשמור זרעים לארועי החלפת זרעים.

כמה בקשות לי אליכם:

• כבדו את צמחי הבר, כמו כל הצמחים האחרים, וכשאתם מלקטים אנא אל תלקטו יותר מ-20 אחוז מכל צמח, בכדי שהוא יוכל להמשיך לעשות פותוסינתזה ולגדול.
• אל תלקטו באזורים מרוססים, פרדסים וגינות ציבוריות, חבל על הבריאות שלכם.
• אנא קחו אחריות אישית על זיהוי הצמחים ואכילתם ואל תכניסו לפה משהו שאינכם בטוחים מהו ומה השפעתו על גופכם.

אז עכשיו אתם מבינים למה אני כל כך אוהבת להדריך מפגשי ליקוט בקורס השנתי שלנו לגינון אקולוגי וגידול ירקות?
כי יש לנו כל כך הרבה שפע מתחת לאף בלי להתאמץ! רק צריך להכיר אותו 🙂
מוזמנים להמשיך וללמוד איתנו:
https://shefahateva.com/yearcourse

(חשוב להדגיש שהמידע אינו מידע רפואי)