שפע הטבע

חלקת הנבטוטים שלי

Facebook
WhatsApp

בשיעור האחרון בקורס העומק בגידול ירקות למדנו איך לגדל בהצלחה ובקלות נבטוטים באדמה.
תארו לכם שכל יום אתם יוצאים לגינה/למרפסת וחותכים לעצמכם היישר מהערוגה צרור נבטים רענן לסלט.

נבטי הצנונית שזרענו בשיעור בקורס, בני שבוע

אז מה יש לכם ביד חוץ מצרור עלים?

  • פצצת אנרגיה טעימה ומזינה
  • חסכתם הרבה כסף ופסולת (לעומת קניה של נבטים שבדרך כלל יקרים ובאים באריזות)
  • תוצרת הכי אורגנית וטרייה שיש
  • ביטחון תזונתי – בימים משוגעים אלו של תקופת קורונה וסגרים
  • פעילות לימודית מהנה ומלמדת גם למבוגרים וגם לילדים!
  • החוויה של לגנן, לעבוד עם האדמה, להיות באוויר הפתוח – מוסיפים המון לבריאות הנפשית שלנו
  • פעילות משפחתית מחברת ומגבשת
  • פיתוח הרגשת מסוגלות והערכה למזון שאנחנו אוכלים – אני זורעת זרע ומטפלת בו, הוא גדל מיום ליום ובסוף הופך להיות האוכל שלי ושל משפחתי!

בכתבה זו אספר על התהליך משלב תכנון הערוגה ועד לקטיף התוצרת והתחלת סבב חדש.
אשלב תמונות מהשיעור וכן מערוגת הנבטוטים שבניתי בגינת ביתי יחד עם נריה (הבן של בן-זוגי) ביום שבת שמשי (בחורף).

קריאה מהנה!

נמרוד ולד, מהגינה של נמרוד, מדריך בקורס שלנו, מרוצה מערוגות הנבטוטים שיצרנו 🙂

הנבטה באדמה

היתרונות והחסרונות של גידול נבטים באדמה לעומת גידולם במגשי הנבטה במטבח הביתי (או במגשי הנבטה של גננים):

  • יתרונות
    • חוסך הרבה התעסקות וכסף: מגשי הנבטה, אדמת שתילה, תאורה
    • אפשר לגדל המון תוצרת במעט שטח וזמן
  • חסרונות:
    • כמו שצומח מהר מתיישן מהר – טווח קטיף כשהעלים בשיאם – 2-3 ימים
    • לאחר קטיף צריך לנקות מאדמה

סוגי נבטוטים

  • מרוב זני הירקות אפשר לגדל נבטוטים, תלוי בעונה ובתנאי הגידול
  • בקיץ קשה בגלל החום
  • בחממה או בבית אפשר כל השנה
  • זרעים גדולים עם קליפה עבה דורשים השריה מוקדמת של מספר שעות בכדי לרכך את הקליפה
  • זרעים קטנים בדרך כלל אינם דורשים השריה מוקדמת
נבטוטים, מימין לשמאל: אלפאלפא, אפונה, ברוקולי, צנונית וחמניה
  • צנונית
    • הכי קלה לגידול בעונה הזו וכל השנה
    • לא צריכים השרייה מקדימה
    • נובטים מהר
    • יש להם גבעול שמן
    • זן מומלץ סאקורה
  • אפונה
    • זרעים מאוד גדולים וזולים
    • השריה מוקדמת – 8 שעות, לא הרבה יותר מזה כי זה חונק אותם
  • חמניה
    • מאוד גדולים וטעימים
    • מתעפשים בקלות לפני נביטה – מאוד סובלת מעובשים בגלל הקליפה החיצונית
    • אם מנביטים ללא אדמה כדאי לחטא את כלי הכיבול
    • אם מנביטים באדמה עדיף אדמת שתילה – באדמה הכל מאוזן אז יש פחות עובש אבל עדיין
    • אפשר לחטא את הזרעים במים עם קצת חומץ ואז השריה מקדימה במים חדשים 6-8 שעות ואז להנביט
  • אלפלפא וברוקולי
    • יותר קשים להנבטה משום שמאוד קטנים

תכנון והכנת חלקת ההנבטה:

המטרה היא להכין חלקה קטנה נגישה ונוחה לעבודה שבה נוכל לגדל את כל תצרוכת הנבטים שלנו, ולעשות את זה עם כמה שיותר אחוזי נביטה, לכן ככל שנעקוב אחר ההוראות הבאות יעלו אחוזי ההצלחה שלנו.
כמובן לאחר לימוד השיטה והתנסות בה, ניתן לעשות שינויים בהתאם לתנאי הגידול שלנו.

  • שטח של 1 מ”ר לערך יספק כ-20 קופסאות נבטוטים לאורך כמה ימים – דיי והותר למשפחה ממוצעת שאוהבת נבטים 🙂
  • בשלב ראשון בוחרים את חלקת ההנבטה ודואגים שהאדמה בה תהיה נקייה מאוד מעשבים
נרקה האלוף בפעולה, מנקה את הערוגה
  • מוצאים משטח ישר מצופה פורמייקה מצידו האחד שיהיה בגודל שטח ההנבטה
  • מחברים לו תוספות עץ בתור “ידיות” שאפשר לבעזרתן להרים את הקרש בצורה אופקית (מומלץ בעיקר כשהקרש גדול ואי אפשר להרים אותו בקלות בצורה אופקית)
הקרשים בהם השתמשנו בשיעור, אליהם מחוברים בהיקף קרשים “ידיות” שאיתם אפשר להרים את המשטח בקלות יתרה
  • מניחים אותו על חלקת ההנבטה ומסמנים עם מקל את קו המתאר של הקרש, זה יהיה שטח הזריעה
נמרוד ולד המדריך מרוצה מערוגות הנבטוטים שיצרנו 🙂 אפשר לראות את הקרשים המצופים פורמייקה ואת קו המתאר שסימנו בעזרתם על האדמה
  • במקרה של הערוגה הביתית שלי, קו המתאר של הערוגה שלי היה שפת הערוגה
חלקת ההנבטה ועליה משטחי פורמייקה שהיו פעם מדפים של ארונית (לא תכננתי את זה אבל התאימו לי בול לערוגה!)
  • מרימים ומניחים את הקרשים בצד
  • משטחים את הערוגה בעזרת הידיים או כל כלי שנח לכם לעבודה עד שנקבל פלטה מאוזנת וחלקה
  • חשוב לא לדחוס את האדמה אלא רק ליישר אותה
  • לאחר מכן נסיים את תהליך הפילוס (פלס) בעזרת משטח הפורמייקה, שאותו “נסיע” על פני הערוגה בכדי לוודא שכל האדמה נוגעת/מתחככת בצורה אחידה עם המשטח
  • אם יש מגרעות במקומות מסויימים שבהם אין מספיר אדמה, נוסיף מעט אדמה למילוי המגרעת ונשטח שוב עם המשטח
  • לבסוף נשקה את האדמה בשתי פעמים עם הפסקה באמצע בשביל להרטיב במיוחד את החלק העליון, כדקה לערך בכל פעם, לוודא שמשקים את *כל* פני שטח ההנבטה
משטחת את הערוגה לפלס

זריעה:

  • בשלב ראשון מתכננים מה רוצים לזרוע ואיפה בחלקת ההנבטה
  • בוחרים אילו ירקות רוצים להנביט, אילו זרעים יכולים לגדול יחד? האם זורעים כל סוג בנפרד או מערבבים?
  • האם צריכים השריה מוקדמת?
  • נפזר את הזרעים, לפי התכנון שלנו, נרווח אותם בהתאם לצורך ונדאג שיהיו בשכבה אחת (לא זרע על זרע) ואחידה
  • עם הזמן, מזריעה לזריעה, נלמד בדיוק מראש כמה כמות מכל סוג זרעים אנו צריכים בשביל לכסות את הערוגה באחידות בלי שאריות או חוסרים
נרקה חובב הנבטים מגדל בעצמו את האוכל שלו 🙂 מימין למעלה זרעי אספסת ותלתן, מימין למטה זרעי צנונית, משמאל למטה זרעי מש
  • מוצאים חלקה חולית ולוקחים ממנה כמה חופנים. מסננים את החול על מנת להוציא ממנו חתיכות גדולות של אבנים חצץ ועשבים.
    אפשר גם להשתמש בחול קנוי מחנויות חומרי בניין אך כמובן שאני פחות בעניין.
סינון החול שמצאנו. צריך ממש מעט
  • מעל הזרעים מפזרים את החול הנקי או תערובת שתילה (לא אדמה כבדה!), בשכבה דקה ואחידה שתכסה את הזרעים כך שנוכל רק לראותם מבצבצים מבין גרגירי החול אבל לא נראה אותם בשלמותם.
פיזור החול הנקי על הזרעים
  • משקים עם זרם הכי עדין שאפשר. אם יש אפשרות לזרם-רסס זה הכי טוב, אם לא אז נתרחק טיפה מהערוגה ונתיז עליה מהצד (לא בקו ישר) וכל הזמן נזיז את הצינור בכדי שההשקיה לא תהיה כל הזמן על אותה חלקת אדמה. נוודא שכל האדמה והזרעים רטובים.
משקים ברסס יחסית עדין שהזרעים לא ייחשפו
  • מניחים את קרש הפורמייקה בדיוק מעל שטח הזריעה, כשהפורמייקה כלפי הזרעים (הם פחות נדבקים לפורמייקה כי היא חלקה)
  • מניחים אבנים על הקרש בפיזור אחיד כמה שיותר
  • סוגרים בעזרת אדמה נוספת את הרווח שבין הקרש לאדמה – מסביב לקרש
  • בקיץ בנוסף לאיטום באדמה נאטום טוב עם יריעה או ניילון שחור למנוע אידוי מים
הזרעים הלכו לישון תחת שמיכה כבדה – אל דאגה הם ביחד חזקים ואף תוך ימים ספורים ירימו את הקרשים יחד עם האבנים

גידול:

  • נחכה בחורף 4-5 ימים, בקיץ 2-3 ימים (כמובן כתלות במה זרענו)
  • בעיקרון לא אמורים לפתוח את האטימה בזמן הזה אבל כדאי להציץ שלא נכנסו נמלים מאיזו נקודה ולקחו לנו את כל הזרעים
  • ברגע שנסתכל על הקרש ונראה שהוא כמה מילימטרים בודדים באוויר – שיש רווח בינו לבין הקרקע (הזרעים מרימים אותו כולם יחד!) זה הזמן להרים את הקרש
הקרש התרומם מעלה בכח הנבטים!
  • נראה נבטוטים קטנטנים שראשם נוטה הצידה בגלל משקל הקרש שהיה עליהם. אל דאגה תוך זמן קצר הם ירימו את ראשם כמו קפיץ!
  • נשקה בריסוס עדין, פעמיים ביום בקיץ ופעם ביום בחורף.
נבטוטי הצנונית שזרענו בשיעור בקורס, בני 4 ימים
  • כשהם יגיעו לגובה של כ-10 ס”מ (בחורף לאחר כ-10 ימים, בקיץ לאחר כשבוע), כשהצמח גידל פסיגים (2 עלים מדומים) ועוד עלה נוסף, הם מוכנים. מעבר לזה יהיה להם צפוף לגדול בתור נבטים
  • טווח קטיף כשהעלים בשיאם – 2-3 ימים
נבטי הצנונית שזרענו בשיעור בקורס, בני שבוע

קטיף:

  • עם סכין חדה וארוכה נקצור את הנבטוטים כמה שיותר קרוב לקרקע, אבל עם כמה שפחות אדמה
  • מיד (כמה שיותר מהר, אפילו בטווח של דקות!) לאחסן בקופסה במקרר. אחרת כל הלחות תברח והם ירקבו מאוד מהר
  • זהו גידול חד-פעמי – לא יצאו לנו עלים נוספים מהשורשים שבאדמה

סבב חדש:

  • השורשים שנשארו באדמה מתפרקים ומעשירים אותה בחומר אורגני ב”שחרור איטי” ולכן אין צורך להוסיף קומפוסט לערוגה
  • נקלטר, ניישר, נשקה והחלקה מוכנה לזריעה מחודשת

בהמשך אעדכן עם תמונות נוספות משלבי הגידול והקציר, מוזמנים להתעדכן.

אז מה עשיתי היום? יצרתי לי ולבני ביתי חלקת גן עדן קטנה פוריה ומזינה!

תודה מיוחדת לנמרוד ולד מהגינה של נמרוד בפרדס חנה על השיעור החווייתי והמעשיר!
מוזמנים לבקר בגינה ולראות איך מגדלים נבטים.

ומה עם נריה? הוא אמר שהיה לו יום מהמם ומחכה לאכול נבטים טריים מהגינה שלנו!

וכמובן שמוזמנים להמשיך וללמוד איתנו בקורסים וסדנאות בגינון אקולוגי.

קרדיט לתמונות: נורית אמיתי ונמרוד ולד

ד”ש מליבי המהממת שמלווה אותנו בקורס ועושה לנו שמחה בלב, אוהבים אותך ליבי