איך לשלב גידולים שונים בערוגה בין העונות?

Facebook
WhatsApp

מי שהגיע לפה בשביל הסרטונים – גללו מטה 🙂

היום הבאתי לכם דוגמה נהדרת לאיך לעשות פוליקולטורה בערוגות הירק שלכם.
אני חברה בשדה חקלאי בו אנחנו מגדלים בשפע את הירקות שלנו. בקיץ הקודם שתלנו במספר ערוגות שיחי עגבניות מכל מיני סוגים. העגבניות צמחו פרא (חוץ מערוגה אחת שאותה ניסיתי “לאלף” על ידי הורדה של סאקרים, הורדת העלים התחתונים והורדת פירות מוקדמים בכדי שהשיח יגדל ויתפתח לגובה ולרוחב ויתן הרבה יותר פרי בהמשך). באיזשהו שלב נהייה ממש יער בין הערוגות, כלומר אפילו שביל מעבר כמעט ולא היה, הייתם נכנסים לסבך בגובה 2 מטר של שיחים קצת מגרדים אבל מפוצצים בפירות, זה היה מטריף. היבול האחרון לעונה היה משיחי עגבניות הבר המופלאות, קטנטנות עדינות ומפוצצות טעם מתוק-חמוץ.

ג’ונגל העגבניות בקיץ שעבר (2021)

בחורף שהגיע שתלנו אפונת סוכר על אותה הערוגה. גם אפונת סוכר, כמו עגבניות, צריכה הדליה. האפונים מטפסים על ההדליה בעזרת קנוקנות, ואילו העגבניות צריכות תמיכה לגבעול, שכן הפירות הכבדים יכולים לעקם ולשבור את הגבעול. לאחר השתילות עשינו מעשה חשוב מאוד. את כל העגבניות הבשלות שהיו זרוקות על הרצפה גרפנו בצמוד לערוגות (זכרו זאת להמשך…). למרות ששתלנו את האפונים מאוחר מידי בעונה, היה גל קור אחד שהספיק להן בכדי לגדול ולצמוח. האפונים גדלו התרבו ונתנו פירות יפים וטעימים ותוך כדי כמובן שגם צמחי הבר והעשבים גדלו מסביבם בשפע, ממש סבך לתפארת!

ג’ונגל האפונה וצמחי הבר בסוף חורף 2022. מי מזהה את שתיל העגבניה?

הגיע מאי, זמן שתילות הקיץ. פנינו לפינוי הג’ונגל שבתוכו שיחי האפונה שהתייבשו, בכדי לפנות מקום לירקות קיץ חדשים, והפלא ופלא, בשקט בשקט, צמחו להם בינות לענקים שתילי עגבניות צעירים ויפים. חלקם קטנטנים וחלקם כבר מפותחים בגובה כמה עשות סנטימטרים.

לכן לצורך עבודת העישוב והחפירות האקולוגיות לזיהוי ושמירה על שתילי העגבניות, התיישבתי כהרגלי על הקרקע והתחלתי במלאכת הקודש. תחילה הוצאתי את כל העשבים הגבוהים והגדולים שברור לי שאינם שתיל של עגבניה. את חלקם הגדול הייתי צריכה לגזום קרוב לקרקע שכן היה מאוד קשה לעקור אותם מהשורש. והשארת השורשים בקרקע ממילא טובה לאוורור וניקוז. לאחר מכן הייתי צריכה להסתכל צמח צמח, על הגבעולים שלהם, ולוודא שאינו גבעול של עגבניה, שכן הוא מאוד בולט בכך שהוא אדמדם ושעיר בחלקו התחתון. וכשמצאתי גבעול אדמדם ושעיר? התרגשות עלתה בי, ולאחר בדיקת העלווה לראות שאכן זו עגבניה צעירה, ניכשתי מסביבה ביתר זהירות וניסיתי לפתל אותה על ההדליה כמה שניתן. חלק מהשתילים צמחו במרחק גדול מידי מקו ההשקיה ולכן אותם נצטרך “להעתיק” קרוב יותר לערוגה.

אפונים בוגרים עם זרעים שמנמנים וטעימים, על רקע סל האפונים שליקטתי תוך כדי העישוב.

גם את שיחי האפונה שהתייבשו הוצאתי ודאגתי לשמור את כל התרמילים היבשים לשנה הבאה. את התרמילים הירוקים הבוגרים אספתי לבישול ומידי פעם כתזכורת קטנה ללמה אני עושה את כל זה, אני אוכלת כמה עלים של כף אווז או קייצת (ראו למטה הסבר על צמחי בר אכילים), שנותנים לי בוסט של אנרגיה ומינרלים להמשך המשימה, מגלה תרמיל אפונה צעיר ורענן, או תרמיל בוגר יותר שמן ועסיסי המכיל זרעים מתקתקים, עוצרת רגע לקטוף ולאכול את הפלא הזה ישר מהאדמה ואומרת תודה. בעודי מקשיבה למוזיקה פורטוגזית, נכנסת לזון של עישוב ומציאת אוצרות, השמש כבר מתחילה לרדת ונראה שיכולתי להמשיך ולעשב עד אין סוף.

אז מה היה לנו פה:

  • גדלו אפונה ועגבניות באותה הערוגה עם הדליה נוחה שיהיה אפשר לגשת מכל הכיוונים
  • אם אתם רוצים שיחי עגבניות כמו בג’ורנל: הורידו סאקרים, עלים התחתונים ופירות מוקדמים. השיח יגדל ויתפתח לגובה ולרוחב ויתן הרבה יותר פרי בהמשך, יהיה נוח לגישה (הדלו אותו לפי הנוחות שלכם) וכנראה שיהיו עליו פחות מזיקים (יותר מאוורר)
  • אפשר לתת לשיחי העגבניות להתפרע ולראות מה קורה, אבל קחו בחשבון מרחב עבודה פחות נוח, אולי יותר מזיקים (משום שחלק מהמזיקים מטפסים על הצמח והפירות מן הקרקע וגם כי הסבך הרבה פחות מאוורר, ומצד שני יש יותר פרי).
  • גדלו כמה זנים של עגבניות, עדיף זרעי מורשת, ותמצאו לאט לאט את הזנים עם הטעמים והמרקמים הטעימים לכם.
  • בסוף העונה, דשנו את הערוגה, טחחו קלות והשאירו כמה עגבניות להבשיל ואז להרקיב על הקרקע סמוך להשקיה. יכול להיות ששנה לאחר מכן יהיו לכם שתילי עגבניות מוכנים בדיוק בזמן. קרבו אותם להשקיה אם צריך, במרחקים של 30 ס”מ האחד מהשני.
  • זרעו את האפונים או הנביטו אותם יחסית מוקדם בחורף בכדי שיוכלו לקבל מכות קור אליהן הם צריכים להיחשף בשביל להצליח לשרוד.
  • גם באפונים נסו זני מורשת שונים ותמצאו מה שאתם מתחברים אליו. אני למשל מאוד אהבתי את אפונת הסוכר אבל חבר אחר בשדה פחות אהב כי הוא חושב שהיא נותנת יבול מועט מידי ולא טעימה מספיק. גם אפונה ריחנית ואפונת שלג מאוד טעימות וקלות לגידול, ולמתקדמים יש גם את אפונת יונה, שעליה מסופר כאן.
  • אל תיבהלו מעשבי בר הצומחים ליד הערוגות, דאגו לעשב אותם בתחילת הגידול, באמצע העונה ואז בסופה לנקות שוב את השטח ולהתחיל את העונה הבאה. רק שמרו שהם לא יגדלו מידי ויקחו לגידול שלכם את המים.
  • ממליצה בחום ללמוד על צמחי הבר האכילים בסביבתכם ובזמן העישוב לזהות אותם, לטעום, ואפילו לנשנש תוך כדי עישוב (ייתן לכם בוסט מטורף של אנריה וחומרים מזינים) וללקט לסלט, רק שמהם נרצה להשאיר כמה פרטים בכדי שימשיכו לצמוח לנו. אז את חלקם נעשב מהשורש (אם זה קרוב מאוד לגידול) ואת חלקם נוריד בשיטת צ’ופ אנד דרופ, כלומר נחתוך קרוב לאדמה ונשאיר את השורש וחלק מהגבעול על מנת שהצמח ימשיך לצמוח, או נוריד רק חלק מהגבעולים/עלים.
  • תהנו מהעישוב, אל תהפכו אותו למטלה מייגעת בכך שתתאמצו מידי, קחו את הזמן ותכניסו לו עניין, אם זה אומר לשמוע שירים ולהיכנס לזון, לשמוע פודקאסטים מעניינים תוך כדי, לעשות מתיחות יוגה תוך כדי, ומידי פעם לנשנש משהו טעים הישר מהאדמה.
  • הידעתם שכאשר נכנסת אדמה אל מתחת לציפורניים משתחרר אוקסיטוצין בגוף (הורמון האושר)?

לסיום הכנתי לכם 2 סרטונים, צפייה מהנה: