אני יושב ברכבת הערב לכיוון פרדס-חנה, חוזר מיום עבודה אינטנסיבי. הווילונות מורמים ואפשר לראות את המכוניות הזוחלות לאיטן בפקק על כביש איילון. הרכבת מלאה באנשים. אדם מבוגר קורא את עיתון ‘ישראל היום’, שלוש חיילות מרכלות על המפקד הצעיר שהגיע. רוב אנשים מתעסקים בסמארטפונים.
אגיע בזמן לארוחת ערב מאוחרת עם המשפחה. היום יש לילה לבן בפרדס חנה (בתים פתוחים ועסקים שעובדים עד מאוחר) אז ארוויח עוד כמה שעות איכות עם הקטנטנים.
מאז שעברנו לכרכור, הנסיעה לעבודה ברכבת (חיסכון בדלק פוסילי כבר אמרנו?) גוזלת ממני זמן רב. אמנם יש לי יותר זמן לעצמי אבל פחות זמן עם המשפחה.
קיבלתי החלטה שאני מעדיף אלטרנטיבה זו על פני נהיגה ברכב פרטי במשך שעה לכל כיוון.
אני קורא הרבה, ואוסף מידע שימושי על צמחים שונים, בתי הגידול שלהם, חשיבותם במערכת ויחסי הגומלין ביניהם. אני חש שהמון ידע מפוזר ברחבי הרשת. אז אני מנסה לסדרו בצורה שימושית, שיהיה נגיש לאנשים שעושים
את צעדיהם הראשונים בגידול ירקות באדניות או בגינה. אני גם יוצר קשרים והקשרים חברתיים ודואג להיות בקשר עם אנשים פעילים בתחום הפרמקלצ’ר והקיימות, ספקים בתחום חקלאות וגינון, חובבי גינון והחלפות זרעים, ושותפים לדרך.
תחילת השבוע הספקתי להזמין באינטרנט משאבה טבולה מכיוון שכבר שבועיים אני מחפש יד שנייה ולא מוצא (אני תמיד מעדיף לנצל משאבים שכבר במחזור על פני כאלו שעדיין בניילון על המדף).
ההזמנה קיבלה דחיפות לאחר שעל הבריכה האקולוגית שבניתי התחילה להשתלט (לאט לאט אבל בהחלטיות) אצה חוטית לא מוכרת.
הסיפור התחיל כשזיהיתי שבבריכה יש מחסור בחמצן שגרם לדגים לשחות באיטיות רבה וקרוב לפני המים (שם ריכוז החמצן המומס מהאוויר מעט גבוה יותר). בראייה לאחור אני מבין שהכנסתי את הדגים מוקדם מדי, לפני שהמערכת הגיעה לאיזון. לפני חודש עברנו דירה מהמרכז לכרכור והבאנו איתנו, בגיגית גדולה, את הדגים והצמחים מהבריכה הקודמת (קצת נקשרנו לדגי הגמבוזיה שלנו, וגם ידענו שהם לא ישרדו את תקופת המעבר ביננו לדיירים החדשים שלא נמצאו עדיין). וכנראה מכיוון שהבריכה החדשה הייתה גדולה משמעותית מהקודמת, כמות צמחי המים לא הספיקה לייצר מספיק חמצן ולפלטר את הבריכה הגדולה יותר.
ולכן, ביקשתי מחלי להביא כמה צמחי מים טבולים, כאלו ששקועים במים ומייצרים הרבה חמצן (מייצרים טוב יותר מצמחים צפים כגון נמפאות או צמחי גדה כדוגמת גומא). אז אכן היא הוסיפה את הצמחים שהתברר ששורשיהם היו מלאים באצות חוטיות.
השילוב של הכנסת אצות חוטיות לבריכה שבה יש מעט תחרות (כאמור, אין מספיק צמחי מים אחרים), ויותר מדי שמש גרם לגדילה בלתי מרוסנת שלהם. באופן אישי אין לי בעיה עם אצות והן לא גורמות כל נזק (אלא אם כן נהיו ממש צפופות עד כדי חנק הדגים) פשוט חשתי שהמערכת האקולוגית הזו על סף יציאה מאיזון. הגיע הזמן להקים מערכת סינון ביולוגית.
אז כשאגיע היום אתקין אותה ואזרים את המים דרך מצע סינון של טוף וצמחי מים כדי לפלטר את האצות הקטנות. הטוף יתן את הסינון המכאני ושורשי הצמחים והבקטריות את הביולוגי (ידאגו לפירוק החומר האורגני שמצטבר). נראה איך יעבוד….
“התחנה הבאה: פרדס-חנה קיסרייה” נשמעת הקריאה במערכת הכריזה של הרכבת. יופי, אולי אספיק להתקין את המשאבה לפני ארוחת הערב.
אני בודק הודעות בטלפון ורואה הודעה מחלי: ‘תגיע בזמן לארוחת ערב? תנסה לעבור אצל הירקן להביא עגבניות”
אולי, לפני ההתעסקות עם הבריכה, אני צריך לדאוג להקים ערוגות ירקות.
כולם נרתמו למשימה
