חודש אוקטובר כבר כאן, ירקות הסתיו מתחילים להבשיל, עלי החסה גדלים ושיח הפטרוזליה מתרחב.
גשם מגיע, עלים מתחילים לנשור – זו הזדמנות מעולה לאגור חיפוי קרקע רב לעתיד
מי שעוד לא שתל וזרע ירקות חורף זה הזמן, מי שכבר עשה זאת, זה הזמן להוסיף מחזור נוסף
כדאי גם לזרוע זרעים ולשתול פקעות של פרחי בר, הגשם שיבוא יגרום להם ללבלב בשמחה
כשמתכננים את השתילות והזריעות, כדאי לחשוב קצת איך לבנות את קהילת הצמחים, איך ליצור סינרגיה בין הירקות, לצמח תבלין ובין הצמחים לאדמה ולחיים בה.
גילדות, או קהילת צמחים, אלו קבוצות צמחים שיש להן ערך מוסף כאשר הם גדלים יחד. אלו צמחים עם מערכת גומלין ענפה אשר כל צמח תורם ומרוויח מהאחר. גילדה טובה היא מערכית עצמאית יותר, בריאה יותר וקלה לתחזוקה יותר מגידול של צמחים ללא יחסי גומלין ביניהם. זהו ניסיון לחקות את הטבע!
הגילדה המוכרת והמוצלחת ביותר היא “שלוש האחיות” שפותחה על ידי התרבויות האינדיאניות של אמריקה (*הרחבה בתחתית הפוסט). גילדת שלוש האחיות: תירס, שעועית, ודלעת. כל אחד מהצמחים האלה תומך ונתמך ע”י האחרים. גבעולי התירס יוצרים עמודי טיפוס עבור השעועית. השעועית, בתורה, מקבעת חנקן מהאוויר אל האדמה – באמצעות חיידקי ריזוביום בשורשיה – אשר הופך לחנקות, מהם נהנים כל הצמחים. חיידקים מקבעי חנקן אלו מוזנים על ידי סוכרים מיוחדים הזולגים משורשי התירס. הדלעת, עם העלים הרחבים שלה, יוצרת מרבד צפוף, שמכסה את הקרקע, מעכב גדילת עשבים ושומר על האדמה קרירה ולחה. שלוש האחיות יחד מייצרות יותר מזון, בעזרת פחות מים ודשנים, מאשר שטח דומה אשר גדלים בו כל אחד מהצמחים בנפרד.
לדאבוננו, חסר מידע ובעיקר ניסיון של אנשים בגידול של גילדות נוספות של צמחים חד-שנתיים. נכון שיש טבלאות שלמות על צמחים שאוהבים לגדול ביחד (companion planting) אך הן בד”כ לא אמת מוחלטת ונכתבו מניסיון פרטי ובד”כ מתאימות לאקלים אירופאי ולא ים תיכוני.
בנקודה זו אני מעודד כל אחד שיש לו ניסיון ביצירת גילדות חד שנתיות שישתף אותנו ואותי בידע זה
לעומת זאת, כאשר מדברים על גילדות רב-שנתיות, כאן כבר יש יותר ניסיון והעקרונות ברורים יותר.
וכמובן שהכי טוב זה ללמוד מין הקיים בטבע. לדוגמא באזור שפלת יהודה הדרומית חברת הצומח הטיפוסית היא חרוב ואלת המסטיק, שאוהבים לגדול ביחד. ביניהם ניתן למצוא מרווה משולשת, מיני לוטם, עוזרר קוצני ובר- זית, אספרג החורש, קידה שעירה, אשחר א”י, אזוב מצוי, קורנית מקורקפת, זוטה מעורקת, פרסיון גדול, עירית גדולה, קיפודן דביק, עכובית הגלגל, לשון הפר הסמורה, חורשף מצויץ, ועוד. מה התפקוד והתרומה של כל צמח לקהילה כולה? יש עוד הרבה מחקר לעשות בנושא זה בטוח.
אפשר לסכם את העקרונות העומדים מאחורי גילדת צמחים באופן הבא:
- רבגוניות- מגוון צמחים תורם ליציבות המערכת, מעין פיזור סיכונים (כמו תמהיל של תיק ניירות ערך) בנוסף, תכנון נכון יביא לכך שתהיה ערבות הדדית בי הצמחים, מעין כולם-בשביל-אחד, אחד-בשביל-כולם.
- צמחים בעלי תפקודים שונים – כדי ליצור אותה ערבות, נרצה לבחור צמחים שיש להם תרומה לקהילה. לדוגמא: צמחים מקבעי חנקן, צמחים משפרי קרקע ועוד. עדיף לבחור כאלו עם כמה תפקודים. לדוגמא: אפונה ריחנית היא צמח נוי, צמח שמקבע חנקן בקרקע, צמח חיפוי קרקע, והאפונים שלו אכילים (ארבעה תיפקודים).
- רב-שנתית – מומלץ אך לא הכרחי. בד”כ צמחים רב שנתיים קלים יותר לתחזוקה, עמידים יותר למחלות ודורשים פחות השקיה וזה בגלל מערכת השורשים העמוקה שלהן. בנוסף נעבוד פחות קשה כי לא צריך כל עונה להחליפם. עדיף לשתול תרד ניוזילנדי שהוא רב שנתי על פני תרד הגינה החד-שנתי.
- חשיבה בנפח ולא בשטח. נרצה לנצל את מרחב הגדילה המלא: גידול שורשים בתוך האדמה (לפת, חזרת, צנון לבן – כולם צמחים מתווכים משפרי אדמה. ראו הסבר בהמשך הפוסט), צמחים מתפרשים שמחפים את הקרקע ושומרים על הלחות שלה (קורנית, תרד ניוזילנדי, תלתן, כובע נזיר), צמחים נמוכים, צמחים גבוהים, וצמחים שמטפסים לגובה (שעועית, אפונה רחנית) או מתפרשים רחוק (משפחת הדלועיים, כובע נזיר). יש לתכנן את מיקומם כך שכשיגדלו לא יצלו על חבריהם.
גילדת צמחים לא מורכבת רק מצמחים, יש בה אלמנים נוספים שתורמים ליציבותה:
- קרקע עשירה – מקור החיים של הצמחים. מה שיקבע את חיוניותה הוא הרכבה, כמות החומר האורגני שבה, ניקוז טוב ועוד גורמים פיזיקלים שונים.
- מיקרואורגניזמים שונים התורמים לצמחים (מקבעי חנקן ,חיידקים פוטוסינתטים, פטריות)
- סינרגייה עם פטריות כגון תופעת המיקוריזה בה פטריות שונות נקשרות לשורש הצמח ועוזרות לו לספוח חומרי תזונה ומים מהסביבה תמורת סעודת סוכרים מהצמח.
- מערכת השקיה מבוקרת וחסכונית
- בע”ח (מיקרואורגניזמים, חרקים טורפים, מאביקים, קרפדות/קיפודים/לטאות)
- בתי גידול (גזע עץ ישן למשיכת חרקים, עציץ הפוך כמחסה לקיפודים, כלי מים למשיכת חרקים טורפים, נקודת נחיתה לפרפרים). ניתן ורצוי לעודד מיקרואורגניזמים, פטריות וחרקים לבוא לבקר אותנו ואת הגילדה שיצרנו.
בסדנת רפואת האדמה אנחנו מדברים על כל נושאים אלו וגם לומדים איך ליישם אותם בגינתנו (או באדניות שלנו)
הסדנא הקרובה ביום שישי ה-16 לאוקטובר בכרכור. עד מחר תוכלו להנות ממחיר הרשמה מוזל. קישור לדף הסדנא
לצמחים השונים יש תפקידים מגוונים בגילדה שניצור:
- מעשירי קרקע. ישנן שתי משפחות ידועות של צמחים שמשפרות את איכות הקרקע סביבן:
- מקבעי חנקן- צמחים שונים שבשורשיהן חיים מושבות חיידקים שיודעים להפוך חנקן אטמוספרי (שאינו זמין לשימוש הצמחים) לתרכובות חנקן שונות הזמינות וחיוניות לצמחים. משפחת הקטניות היא המשפחה הידועה ביותר ומאכסנת בשורשיה חיידקים בשם ריזוביום.
- מתווכים (Dynamic accumulators) – צמחים שיש להם יכולות לאגור כמות גדולה של חומרי תזונה שונים בעלים, לעיתים באמצעות שורשים מאוד עמוקים שסופחים חומרי תזונה עמוק מהאדמה. כשהצמחים משירים עלים או אנו גוזמים אותם ומטמינים באדמה (או זורקים לקופוסטר) בסמוך לצמחים אחרים, אנחנו מנגישים להם את אותם מינרלים שמקורם בעצם ממקומות שלא היו מגיעים אליהם ללא הצמחים המתווכים. דוגמה לצמחים אלו הם הקומפרי, עולש, אכילאה, גרגיר הנחלים, חזרת, צנון לבן וסרפד (כן, סרפד זה צמח שאנשי הפרמקלצ’ר מאוד אוהבים למרות הקוצים 🙂 )
- מייצרי רקב. צמחים שמשירים הרבה עלים תחתיהם שלאחר שנרקבים הופכים לחומר אורגני הזמין לצמחים האחרים. לדוגמא: למון-גרס, מרווה, כובע נזיר, עצים נשירים.
- כיסוי קרקע. צמחים שמכסים את הקרקע שומרים על הלחות שבה, מונעים נביטה של עשבים לא רצויים ובאופן כללי מגנים על הקרקע. צמחים מאכל כאלו הם משפחת הדלועיים, תרד ניוזילנדי, כובע הנזיר, קורנית ועוד.
- מאכל. נעדיף שכמה שיותר צמחים יהיו אכילים. אין כמו סלט טרי ובריא שגידלנו במו ידינו.
- משיכת מאביקים. ישנם ירקות ופירות כמו קישוא שחייבים הפרייה באמצעות מאביקים. ישנם שיחים וצמחים חד-שנתיים הידועים ביכולת משיכת המאביקים שלהם. בד”כ יש להם עמודי פריחה יפים. דוגמה לכאלו הם: בודיליאה דוד, אסקלפיאס אדום, רוזמרין, לבנדר, ועוד.
- דחיית מזיקים. לצמחים שונים יש אפקט שדוחה מזיקים שונים באמצעות מנגנוני דחייה מגוונים. צמחים ארומטיים כדוגמת בזיליקום מדיפים ריח חזק הדוחה חרקים, צמחי קורבן דוגמת שיבא מדביקים אליהם בצורה מכאנית כנימות ובכך מצילים בגופם את הצמחים האחרים.
- הצללה, שבירת רוח. עצם הנוכחות של צמח גדול, במיקום מסויים יכולה להצל על צמחים הרגישים לשמש (כגון חסה) או להגן מפני רוחות חזקות. ניתן להשתמש בעצים נשירים, שבקיץ מצלים על הערוגה ובחורף משירים עליהם ומאפשרים לשמש לחדור.
תמונה: גילדת צמחים סביב עץ לארח שתילה, ולאחר שלושה חודשים
כיתוב: גילדת עץ יום אחד ושלושה חודשים לאחר שתילתה. צמחים ממינים שונים. מושכי מאביקים: בודילאה דוד ומרווה, דוחי/לוכדי מזיקים: שיבא, שום וטגטס, מקבעי חנקן: אספסת השיח, תלתן ואספסת, כיסוי קרקע: כובע הנזיר, צמחים מתווכים: קומפרי
בסדנת רפואת האדמה אנחנו מדברים על כל נושאים אלו וגם לומדים איך ליישם אותם בגינתנו (או באדניות שלנו)
הסדנא הקרובה ביום שישי ה-16 לאוקטובר בכרכור. עד מחר תוכלו להנות ממחיר הרשמה מוזל. קישור לדף הסדנא
