“אבא, אכלתי היום בגן את הגזר”
“מעולה, עידודי. אז איזה ירק אתה אוכל עכשיו?” זה היה הדיאלוג הקבוע בארוחת הערב. טוב, פרט לזה שבד”כ עידו לא מצהיר שאכל ירק בגן.
“שום ירק, אני לא אוהב ירקות” הכריז ונעץ את המזלג בפסטה
“עידודי, אז מה החיידקים בבטן יאכלו? הם רוצים ויטמינים מהירקות”
“אבל זה לא טעים לי” קולו הפך ליבבה חלושה. חלי, הגניבה מבט בזווית העין. האם אצליח במשא ומתן הזה או שאחת המעצמות הולכת להתערב ולכפות פתרון של שלום?
חשבתי מעט…
“ואם אסדר לך פרצוף בצלחת מהזיתים? והמלפפון יהיה האף, תאכל?”
עידו, חשב לרגע
“כן אבא, אבל רק אם זה פרצוף מחייך”
חייכתי, חלי חייכה וחזרה להאכיל בכפית את עופר הקטן.
עידו בחן בקפדנות את פרצוף הירקות שמתהווה בצלחתו.
גם מר מלפפון חייך.
*******************************************************************************************************
יערות מאכל – חלק ב’
אז הוסבר לנו בחלק הקודם ע”י סער אוסטרייכר שיער מאכל זה מערכת אקולוגית מלאכותית, בה מחקים את המערכת האקולוגית הטבעית, כדי ליצור מערכת חקלאית או גיננית יציבה יותר ובת קיימא. שיער טבעי אין צורך לדשן, לגזום או להשקות ועדיין יש בו המון חיים, הוא צומח ומלבלב, ובר-קיימא. שחייבים לעשות תהליך ביסוס מחושב ומסודר שבו יותאמו הצמחים לבית הגידול וזאת כדי להגיע למטרה של יער יציב ובר-קיימא.
מה שגורם ליער להיות בר-קיימא זה הדאגה שלנו וההתחשבות בבריאות וחיוניות הקרקע, ביסוס מערכות יחסים מועילות בין המרכיבים, וניהול מושכל של מקורות המים.
סער, האם אפשר לבסס יער מאכל בשטח קטן, בחצר הבית או בגינה?
התשובה היא שאפשר. באופן כללי אומר, שמערכות גדולות עמידות יותר, יציבות וכמובן פרודוקטיביות יותר. אך מכיוון שאנחנו משתמשים בעקרונות מן הטבע, אין סיבה שזה לא יעבוד בקנה מידה קטן. היחידה הבסיסית ביותר ביער מאכל זו גילדת צמחים. גילדה היא מערכת שיש בה סינרגייה בין הרכיבים השונים. מערכת בה אתה לוקח כמה מרכיבים ומשלבם יחדיו, כך שאחד ועוד אחד שווים יותר משניים. בגילדה אתה שותל צמחים שיתמכו אחד בשני, יפחיתו עבודת תחזוקה ויגבירו את הפרודוקטיביות. כך שיחידת יער בסיסית זו יכולה להצליח גם בשטח קטן. דוגמא לגילדה מורכבת ניתן לראות בתמונה:
צילום: יער המאכל בקדרון
עץ התפוח הצעיר (בקצה השמאלי של התמונה) נהנה מכיסוי הקרקע של המרווה הרפואית אשר שומרת על פוריות הקרקע תחתיו (למשל ע”י הגנה ממכות הגשם בחודשי החורף עת התפוח בשלכת), ומעניק פירות נפלאים והצללה המגנה על המרווה בחודשי הקיץ החמים. המרווה מעניקה לנו עלים לתה ולשימושיים רפואיים, ושניהם יחד (יחד עם שאר העצים שבתמונה) מעניקים צוף ואבקנים לדבורים החיות בכוורת הלבנה (בצדה הימני של התמונה). הדבורים מאביקות את פרחי היער וכך מעלות את יבוליו. הן נהנות מהצללה של אחד מעצי החלוץ שלנו. לעצי ושיחי החלוץ מספר תפקידים חשובים ביער: הגנה על עצי הפרי ובעלי החיים מרוחות עזות ומקרני שמש שורפות, יצירת בית גידול למגוון בע”ח, יצירת דשן חינמי לעצי הפרי (בזכות שיתופי פעולה, כמובן, עם בקטריות מקבעות חנקן) ועוד ועוד. פירות העצים הם מקור להזנת בעלי החיים שלנו בחודשי הקיץ היבשים בשעה שאין מרעה עשב. ואיך אפשר בלי התרנגולות? הן חיות להן בשמחה בין העצים, אוכלות בהנאה את מזיקי העצים ואת פסולת המטבח ומדשנות את היער. הן שומרות על ניקיונו של היער ואף מעניקות לנו ביצים ונוכחות שמחה. ולסיום, בין התרנגולות לכוורת ניתן לראות גוש של עשבי בר: חוביזות, שיבולת שועל ועוד. עשבי הבר מטייבים את הקרקע ובמקביל מעניקים מזון ומרפא לנו ולחיות המשק והבר של היער. וזהו רק חלק קטן ממגוון אדיר של מערכות יחסים של תועלת הדדית בין מרכיבי היער.
אוקי, החלטתי שאני רוצה להקים יער מאכל בחצר. מה הם הצעדים הראשונים שעלי לעשות?
בהנחה שאתם רוצים לעשות זאת בעצמכם כדאי שתתייחסו לדברים הבאים:
תכנון, תכנון, תכנון. תכנון מתחיל בהגדרת הצרכים והמטרות, התבוננות בשטח, וחיבור בין מה שיש בשטח למה שאתה רוצה שיהיה בו. ובסוף צריך להתחיל לשתול. כל מה שקשור למערכות מים אלו תשתיות שחייבים לעשות לפני הקמת היער ולכן יש לתכננן בקפידה .חשוב להתבונן בחורף, כדי לראות היכן המים זורמים.
(החבר’ה של קדרון מקימים יערות מאכל בכל הארץ, והם המובילים בתחום בארץ. שווה להתייעץ או לשכור את שירותם. אני לא הייתי רוצה לגלות אחרי 10 שנים שיער המאכל שתכננתי לא תוכנן נכון).
כמה זמן עד שייקח לבסס יער מניב? והאם אפשר לזרז את התהליך?
אין בדיוק הגדרה שאומרת מה זו מערכת מבוססת. אך אפשר להגדיר שזה השלב שבו אתה כבר לא צריך לדאוג בצורה יומיומית לשטח. זה נע בין 4 ל – 7 שנים, אך תלוי מאוד בסוג המערכת שאתה מייצר. אם חשוב לך להגיע לבגרות מהירה של המערכת, אזי חשוב להכניס גורם זה לשלב התכנון, ולשתול בדרך המתאימה. באופן כללי, עצמאות ויבול מהיר הן שני אספקטים שסותרים אחד את השני: כדי להגיע לעצמאות צריך לתת זמן למערכת להתבסס. במערכות עצמאיות תצטרך לוותר על עצים מסוימים, כגון אבוקדו, שמצריך טיפול רב, ואינו מותאם לתנאים שיש כאן בארץ, וזאת בניגוד לעצים כגון רימון, תאנה וזית.
צילום: יער המאכל בקדרון
האם כדאי לשלב בע”ח ביער? איזה בע”ח?
כדאי לשלב בתי גידול לבעלי חיים מועילים. כאשר אנו מגדיל את המגוון הביולוגי, מתמעט מספר המזיקים בצורה משמעותית. לדוגמא: מאגר המים שלנו, שאוסף מים מהגגות, מלא כל השנה ומושך מגוון ביולוגי גבוה. ביום ובלילה ניתן לראות ולשמוע שפיריות, עטלפי חרקים, קרפדות, דבורים, ברווזים וציפורים. זה בית גידול מעולה לחיות שטורפות מזיקים. גם הצמחייה הרבה של היער משמשת כבית גידול למכרסמים, קיפודים וציפורים. בנוסף, יש לנו כאן בע”ח מבויתים יותר, כגון: תרנגולות מטילות ובעתיד יהיו גדיים שניזונים מפירות וזרעי היער ונותנים את תנובתם: ביצים, חלב ודשן איכותי.
צילום: שפע הטבע
האם אפשר להגיע למערכת שאינה דורשת השקיה? איך עושים את זה?
אפשר וזאת השאיפה שלנו. עם זאת, עדיין נרצה לגדל גידולים ובעיקר ירקות, שדורשים מים, באזור שנקרא גינת היער. את יער המאכל נחלק לאזורים, כאשר רוב השטח לא מושקה. 10-20 אחוז יושקה בצורה מתונה, כדי לא ליצור תלות בהשקיה מרובה. ולכן יש לפתח צורת השקיה שלא מייצרת תלות.
זה נעשה ע”י השקיה בתדירות נמוכה, עם כמויות גדולות יותר של מים בכל פעם. באופן זה מעודדים את הצמח לפתח שורשים עמוקים שיגיעו למים שנשמרים עמוק באדמה לפרקי זמן ארוכים. לעומת זאת, השקיה בתכיפות גבוהה עם כמויות קטנות של מים, מעודדת את הצמח לפתח שורשים קרובים לפני הקרקע, היכן שרוב הלחות נמצאת בפרופיל השקיה כזה. גם שימוש בחקלאות בעל מקטין את הצורך בהשקיה. טכניקות כגון זריעה (ולא שתילה), שימוש בזני בעל, חיפוי שתילים ויחורים והסתרתם מהשמש המייבשת – הן טכניקות שלקוחות מחקלאות הבעל ומקטינות את תדירות ההשקיה.
עצים בוגרים אנו משקים כאן פעם בחודש, שתילים צעירם אנו משקים פעם בשבועיים, ייחורים אנו משקים פעם בשבוע שבועיים (במשתלה, מקבל פעמיים ביום).
ביער מאכל יצרני, יצטרכו להשקות יותר כדי להגדיל את התנובה, אך צריך לעשות זאת בצורה נכונה שלא מייצרת תלות.
צילום: שפע הטבע
האם יער מאכל יכול להתחרות בתנובה של שדה מונוקלטורי (שדה של גידול יחיד) מבחינת כמות המזון שיניב?
התשובה מורכבת, ומבחינתי היא עדיין במחקר. אנו חוקרים כאן, ביער המאכל בקדרון, נושא זה, בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמאים. כך שעוד כמה שנים תהיה לנו תשובה לשאלה זו.
אני באופן אישי מאמין, שיערות מאכל יכולים לספק את צורכי ההאכלה האנושיים בקני מידה גדול מהסיבות הבאות:
- הנקודה החשובה ביותר להבין כדי לענות על שאלה זו היא, שאין שום סיבה לתחרות בין מונוקלטורה לכלכלת יער מאכל. יש בארץ שטחים חקלאיים עצומים שהם נטושים. ולכן מספיק שנקים בחלקם יערות מאכל כדי לשפר את הכלכלה שלנו. זה לא בא על חשבון הכלכלה המונוקלטורית אותה אנו מכירים כיום.
- כלכלת מונוקלטורה צורכת חומרי ריסוס והדברה, דשנים וכו’, שלהפקתם צריך להשקיע משאבים רבים.
- בחקלאות רגילה אין אינטרס לאף אחד לגדל יותר מזון, עובדה שחלק גדול מהיבול נזרק עוד לפני שמגיע אל צלחתנו. לתאגידי מזון וחקלאים אין אינטרס לפתור את בעיית הרעב, אלא להרוויח כמה שיותר. לאו”ם יש גוף (ארגון המזון והחקלאות) שמנסה לפתור את בעיית הרעב ולפתח את החקלאות. הוא ניסה בעבר להביא תאגידים גדולים למדינות העולם השלישי כדי שיפתחו שם חקלאות מתועשת מונוקלטורית, אבל זה לא עבד. מחקרים שערך הראו, שחקלאות פוליקלטורית יותר ייצרנית מאשר מונוקלטורית . ולכן בשנות ה90 הוא שינה את המדיניות שלו. ולמה? מכיוון שהמרכיב החשוב ביותר להפקת מזון רב מיחידת שטח הוא תשומת הלב של החקלאי, התבוננות והסתגלות לתנאי השטח. בשדה מונוקלטורי אין תשומת לב. כי לוקחים תא שטח עצום ובו מגדלים גידול יחיד על פני מיקרואקלימים שונים, ולא תמיד הגידול מותאם למיקרואקלימים השונים באותו שטח עצום. יש שם בזבוז של משאבים ושטח. ואילו בשדה פוליקלטורי יש חשיבה, התאמת זני הצמחים השונים לסביבה ואחד לשני. בעולם המערבי הכמות לא חשובה אלא הרווח הכספי. ואילו בעולם השלישי חשובה הכמות.
- ניתן לעשות פוליקלטורה מסחרית. אנחנו נקים בשנה הבאה שטח חקלאי כזה בו יהיו כ5 מיני צמחים ולא מאות כמו ביער כאן , שמשמש כפיילוט, ונבחן את התפוקה אליה אנו מגיעים. כמובן שניישם שם את העקרונות של יער המאכל. ניתן לשלב גידולים ובע”ח, כמו שכבר דיברנו.
- ביער מאכל לא מגדלים רק מזון. זו מערכת יצרנית של חומרי גלם לתעשיית העץ, בנייה והסקה (או לבעירה). בנוסף, מגדלים צמחי מרפא, מזון מן הצומח ומזון מו החי. בחזון, יהיה ביער מאכל גם שטח מגורים, שטח מסחרי ותעשייתי. ההפרדה בין מגורים, תעשייה, וייצור – יטשטשו. אותה הפרדת מערכות המאפיינת את הכלכלה כיום, יש בה יותר מקורות זיהום, הנובעים מהצורך לשנע דברים ואין ניצול או חשיבה על פסולת ומחזור שלה. לדוגמא, זבל הפרות של הרפתן דורש הרבה אנרגיה כדי להביאו לחקלאי. לעומת זאת, אם הבקר היה גדל ביער, כל הצדדים היו מרוויחים.
יער המאכל דורש הקמת מערכת כלכלית שונה, ובהחלט לא יוכל להחליף את כל הצרכים שיש כיום לאנשים. אך ברמת הצרכים הבסיסיים שלנו, יכול יער מאכל לענות על צרכים אלו: מאכל, מגורים, חינוך (מה הסביבה הטבעית ביותר ללמד ולגדל ילדים אם לא יער?), מרפא. במקביל, עדיין תתקיים הכלכלה המודרנית יותר, אותה אנו מכירים כיום. השוואה בין התנובה של כל אחת אינה פשוטה, כי יש לשקלל את ההשקעה, חומרי הגלם והפגיעה בסביבה (טביעת הרגל האקולוגית) של כל אחת מכלכלות אלו. אך חשוב לזכור, כי שתי כלכלות אלו יכולות להתקיים זו לצד זו.
תוכל לספר קצת על המטרות שלכם ביער המאכל בקדרון ופרויקטים בהם אתם מעורבים?
בחזוננו אנו רואים רשת של אתרים בהם מטופחים חורשי מאכל, המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. החגורה תהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא: היא תספק תוצרת בת קיימא ומקומית, עבודה מלאת משמעות, בית גידול למגוון מינים ושירותים אקולוגיים חיוניים אחרים. לאחר ביסוסה, היא כמעט ולא תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.
בימים אלו אנו מגדירים בפורום יערות מאכל את היעדים האלו. אני באופן אישי הייתי מרוצה אם תוך 3 שנים יהיו בישראל 100 אלף דונם של שטחים שמיועדים להפוך ליערות מאכל, בשלבי פיתוח שונים. אלו יכולים להיות גם שטחים ציבוריים, פארקים. אני משתעשע ברעיון לעשות זאת בפארק אריאל שרון, שם יש שטחים עצומים שמחכים לפיתוח. חלק ניכר מיערות המאכל העתידיים יהיו שטחים חקלאיים, כלומר: יצרניים. ולכן בימים אלו אנו עורכים מחקר על הפרודוקטיביות של יער מאכל והאופציה להקים יערות מסחריים שיהיו גם כדאיים כלכלית לחקלאי.
*******************************************************************************************************
“אמא, מה זה הירוקים בפשטידה?” שאל עידו
“אלו אצות, כמו שאתה אוהב” ענתה, ויצרה משבר זהות קשה אצל עלי המנגולד שבפשטידה
“יאמי, אני אוהב אצות” אמר ונעץ את מזלגו בפשטידה
“אני לא אוהבת אצות” אמרה שני
“זה אצות מנגולד חמודה” ניסתה חלי
שני הרימה את ראשה מהצלחת וחשבה לרגע. ואז המשיכה לאכול, משאירה את עלי המנגולד הצד הצלחת