“מתי נלך לים?” שאל עידו.
רעיון מצוין.
החלטנו שיוצאים לטייל בחוף דור. לנצל את היום השמשי , להתאוורר קצת. השעה הייתה 9:00 בבוקר.
“רעיון נהדר, חמוד. נתארגן ונצא. בינתיים יש לכם קצת זמן לשחק”.
“אני אכין תיק לעופר עם בגדים להחלפה וחיתולים” חלי הכריזה. “תכין כריכים ופירות?”
בשעה 9:30 הילדים בקשו שאצא החוצה לראות את הכלב של השכנים. “תראה איזה חמוד. נקרא לו פג’ויה” החליטו. “אבא, בוא נלך אחרי פג’ויה. נלך אחריה לטיול”. טיילנו עם פג’ויה.
בשעה 9:50 החלטתי שצריך להמשיך לארגן את הדברים ולמרות חוסר שביעות רצונם של הילדים נכנסתי למלא לנו בקבוקי מים.
“לקחת מים?”
“כן”, עניתי.
“לקחת פירות יבשים?”
“לא, עכשיו אכין”.
“לקחת אוכל לעופר? יש ירקות מבושלים. תחמם בכלי שומר חום”.
ערימות של ציוד עמדו ליד תיק הגב שלנו. לא ברור איך מתכוונים לחלוק את החלל הקטן בתיק. חיתולים, בגדי תינוק להחלפה. בגדים לגדולים. כלי עם פירות יבשים. שקית עם בננות ותפוזים. סנדוויצ’ים, בקבוק מים ובקבוק אוכל לעופר. חיתול בד. בובת הכלב של עופר. פלאפונים. מטען. ארנקים.
“מה צריך לעשות עוד?” שאלתי.
“הכל מוכן”. השעה הייתה 10:20. עופר ילל ברקע.
“הוא כבר רעב, אני אאכיל אותו קודם, לפני שנצא”.
יצאתי החוצה אל הקטנים שהתנדנדו בנדנדה.
“אבא, מתי יוצאים?” שאל עידו “מתי הולכים לים?”
“אמא ואבא מסיימים להתארגן ונצא. עופר אוכל עכשיו.”
“לכו לנעול נעליים”.
“תכניס את העגלה לאוטו” צעקה חלי מהבית. “וגם את המנשא הכחול. אי אפשר לנסוע עם העגלה על החוף. עופר מסיים ואפשר לנסוע”.
קיפלתי את העגלה ודחפתי בתא המטען. הכנסתי גם את התיקים, המנשא והסל-קל של עופר. את בקבוקי המים הנחתי בין המושבים הקדמיים.
“חמודים, תעשו פיפי ותכנסו לאוטו. אנחנו יוצאים”. השעה הייתה 10:45.
חלי, ועופר בידיה, יצאו מהבית.
“רק צריך לנעול. רגע, קח את עופר. אני חייבת לנקות לחתולים את הארגז. הוא מלא בקקי והם הולכים להיות כל היום בבית”.
הילדים קפצו לאוטו. חגרתי את עופר.
“אבא, אנחנו רעבים. מה יש לאכול?” באמת עבר הרבה זמן מאז ארוחת הבוקר.
נכנסתי הביתה והבאתי להם בננות. חזרתי, כולם היו חגורים וחלי הייתה מוכנה מאחורי ההגה. הרכב היה מונע. חיכה לזנק לכיוון חוף דור.
“ראית את האוזנייה שלי?” שאלה חלי, הופכת חיתולים, ציורים, וצעצועים המפוזרים ברכב. עזרתי לה לחפש, מביט בילדים ישובים בכסאות עם גרביים מלוכלכות מבוץ.
“למה אתם בלי נעליים?!”
גם הקמה של גינת ירק היא סוג של התארגנות. צריך לדעת מה לעשות עם האדמה, מה לשתול ואיך לשתול, כמה להשקות, באיזה עונה לשתול מה, מה עושים נגד מזיקים, מה עושים עם עשבים שוטים, ואיך להתנהל עם קומפוסט. אבל זה בטח פחות מורכב מאשר לצאת לטיול על חוף הים עם שלושה קטנטנים.
אז איך מתחילים להתארגן על גינת ירק בצורה פשוטה?
מה הם הצעדים הראשונים שכדאי לעשות כדי להצליח לגדל ירקות ותבלינים.
אנסה לפשט כמה שאפשר.
צפייה והתבוננות בשטח המיועד ותכנונו. הקדישו לכך זמן. שבו והתבוננו בשטח. מה מתרחש בו?
שמש. מהיכן מגיעה השמש וכמה שעות ביום. מה מצל על השטח.
תנועה. מה או מי עובר דרך השטח (רוח חזקה, אנשים דורכים, ילדים משחקים).
מים. האם האדמה מנקזת טוב. האם בחורף האזור מוצף.
ייעוד. מה תרצו לגדל? רב שנתיים, חד שנתיים, ירקות חורף או קיץ, גילדות צמחים, צמחי נוי, עצים. מה צורתה?
אדמה. זה מקור החיים של הצמחים ולכן חשוב שתהיה טובה ככל הניתן. הפכו ממגדלי צמחים למגדלי אדמה. דאגו לה. האדמה היא יצוא חי!
תחוחה ולא מהודקת מדי. אם מהודקת, ערבבו אותה עם חומר אורגני או הפכו אותה עם קלשון.
המצאות חומר אורגני רב (עלים, זרדים, הטמנת גזם. לדוגמא ערוגת שכבות או ערוגת הוגלקאלצ’ר). הוסיפו כמה שיותר.
שמירה על לחות שלה.
קומפוסט או הומוס (רצוי להוסיף לפני השתילה ופעם או פעמיים בשנה).
כלל האצבע: צריך שיהיה אפשר לדחוף אצבע בקלות לאדמה ולהרגיש את הלחות בקצה האצבע.
רבגוניות. שיתלו מגוון צמחים. מגוון=פיזור סיכונים, יציבות וכמובן עושר לעין. נסו לשלב צמחי מאכל, צמחים שמושכים מאביקים, קטניות שמקבעות חנקן וצמחים שיוצרים כיסוי וחיפוי קרקע (בעצם גילדות צמחים).
שכבות צימוח. תחשבו בקוב ולא במטר מרובע. פקעות צומחות מתחת לאדמה, יש צמחים שגדלים לגובה, כאלו שמטפסים (שעועית ואפונה) וכאלו שבכלל מתפרסים רחוק (דלועיים). נצלו את השטח שלכם (אפשר גם את של השכנים 🙂 ).
חיפוי קרקע. דאגו שהאדמה תהיה מכוסה ולא חשופה לפגעי מזג האוויר. שמירה על לחות, מניעת נביטת צמחי בר, ייצור חומר אורגני ויצירת בתי גידול לאורגניזמים מועילים יושגו ע”י שימוש בחיפוי קרקע אורגני (עלים יבשים או רסק יער).
מים והשקיה. הניחו טפטפות וחברו למחשב אוטומטי פשוט. השקיה בצינור אינה אמינה (אנחנו שוכחים), אינה סדירה, גורמת להידוק הקרקע, לבזבוז מים ולהגעת טפילים (שאוהבים עלים לחים).
שימוש במשאבים קיימים. תחמו את הערוגה עם קורות עץ, רעפים ישנים, קליפות עץ דקל, תוחמי דשא ישנים, הכול תופס. קיברו מתחת לערוגה גזם שלכם. כסו אותה בעלים שאספתם בגינה, או ברחוב (מנקי העירייה בשמחה ישאירו את ערימות העלים בפתח ביתכם). הכינו לבד את הקומפוסט. אספו זרעים לשנה הבאה.
מצא משחק = מים. צפייה. אדמה מגוון. שכבות. חיפוי. קיימות
בסוף הגענו לחוף דור. בצהריים. היה נהדר. שילוב מושלם של יום חורפי ושמשי. צעדנו על החוף שבין חוף דור לחוף הבונים, לעיתים על חול רך ולעיתים על משטחי צדפים. מקום בהם נפגשים מצוקי כורכר עם הים התיכון. יוצרים מערות ותבניות מרשימות בסלע. מפגש קצוות ייחודי.
זה היה שווה את ההתארגנות הארוכה.
