פטריות הן ממלכה קסומה, ענקית ומיוחדת שלא זוכה לתשומת לב מספיקה מצדנו. פטריות אחרי הגשם הן סימן למשהו טוב שקורה באדמה.
יצאתי עם עופר לטייל בשטח הפתוח ליד הבית. ריאה ירוקה קטנה בלב השכונה. טיילנו לנו בין הדקלים, האלונים, עצי ההדר שמישהו כנראה נטע שם פעם בנחלה שלו. היום השטח עזוב ולא מטופל, מוקף בבתי השכונה מכל עבר.
צעדנו, עופר ואני. ביד ימין אני אוחז אותו שלא ייפול בצעדיו המגושמים, וביד שנייה אני אוחז את הבימבה האדומה שלו.
‘בקרוב יבנו גם כאן’ חשבתי לעצמי בעצב ‘ניאלץ למצוא לנו מקום אחר לטייל בו‘
מאז שעברנו לכרכור לפני שנה הרבה מהשטחים הריקים בשכונה נבנו ואט אט צריך לצעוד רחוק יותר ויותר כדי להגיע לאזור ירוק שאינו מדשאה.
עופר נעצר, מצביע על גזע עץ כרות,
“עלה, עלה” ביקש
“אתה רוצה לעלות למעלה?” עזרתי לו לטפס על הגזע, אוחז בידו בעודו צועד עליו ומנסה לשמור על שיווי משקל
“קפוס, קפוס“
“אתה יכול קפוץ, אני מחזיק אותך“
על קצה הגזע הבחנתי בפטריות שגדלות עליו, הבטתי עליהן במבט בוחן
גם עופר נעמד והביט
“אה זה?” שאל
פטריות הן ממלכה של אורגניזמים מיוחדת במינה שלא זוכה לתשומת לב מספיקה מצדנו, פרט למקרים שהן נמצאות בסלט או בחביתה שלנו. אולם אי אפשר להתייחס אל הפטרייה רק כתוספת לארוחה או גרוע מכך, כמשהו שמציק בקצה בציפורן.
כשאני רואה גוף פרי של פטרייה מגיח מבעד לחיפוי העלים בערוגה, אני מתלהב ומסתקרן. משהו טוב קורה מתחת לקרקע. האם היא אכילה או רעילה? איך הגיעה לכאן? מה שבטוח, הערוגה שבה גדלה תניב ירק מעולה מכיוון שזהו סימן מבורך לכך שהערוגה עשירה בלחות ומלאה בחומר אורגני זמין והיא תמשיך להיות מלאה בו לאורך זמן בגלל הפעילות הפטרייתית בה שמייצרת כל הזמן חומר אורגני נוסף ותומכת בגדילתם של חיידקים מועילים..
הפטריות ידועות כ’שיניים של הטבע’ שיודעות לפרק כמעט הכל. אלו הן יצורים אוקריוטיים כמונו (כלומר בעלי גרעין תא) שיכולים להופיע כפטריות ביער, עובש על הקירות או על מזון ואפילו כחד-תאים (שמרים למשל). פטריות אינן צמחים מכיוון שהן לא מכילות כלורופילים ולא עושות פוטוסינתזה, הן פשוט ממלכה בפני עצמה. למעשה, יש לממלכת בעלי החיים ולפטריות מכנה משותף רב כגון נשימת חמצן ופליטת פחמן דו-חמצני ומבנה התא הבסיסי (למעשה אנו שייכים למשפחת-על חדשה שהוגדרה לאחרונה: משפחת אופיסטוקונטה. אז בעצם אנו קרובי משפחה של פטריות. תחשבו על זה פעם הבאה שאתם נוגסים בהן.
קורי הפטרייה (fungi) יוצרים רשת ענפה של שלוחות מתחת לפני הקרקע. בניגוד לחיידקים, אורגניזמים חד-תאיים, הפטריות מצויות במקבצים ומתחברות דרך דפנות התאים הקרובים וכך יוצרות יחידה גדולה יותר, תפטיר, המוקפת בדופן תא גדול. התפטיר הוא בעצם רשת סנסורית תת קרקעית ללא צורה מוגדרת אך אינסופית באורכה (היצור החי הגדול ביותר על פני הפלנטה הוא תפטיר אדיר בגודל של כמה קילומטרים ריבועיים החי בחופה המערבי של ארה”ב). בעבר הדגימו כי הרשת הסנסורית הזו ממש חשה שדורכים על הקרקע מעליה (מפחיד לא?). רשת התפטיר אף יכולה ליצור מבנים מסודרים מעל פני האדמה לצורך התרבות על ידי הפצת נבגים – זהו גוף הפרי (mushroom) שאנו רואים מעל האדמה בערוגות שלנו או ביערות. אלו הם איברי הרבייה של הפטריות (שקיים בחלק ממיני הפטריות אך לא בכולם) האחראים לייצר נבגים רבים אשר מופצים עם הרוח ולאחר שהם נכנסים לקרקע סביבם, יוצרים רשתות תפטיר אדירות חדשות (ב-10 סמ”ק קרקע יכולים להיות כ 8 ק”מ של תאי תפטיר). גופי פרי אלו עלולים להיות רעילים אך חלקם גם אכילים וטעימים.
תפטיר פטריות נמצא בכל האדמות, הוא חזק מאוד ומחזיק את האדמה, עד פי 30,000 מהמסה שלו.
ישנה תיאוריה שהועלתה על ידי פול סטמץ (Paul Stamets) שטוענת שהפטריות והתפטיר שהן מייצרות הם האינטרנט של הטבע: בתוך ודרך הרשת הזו מועברים חומרים וגדלות מושבות של מיקרואורגניזמים. ממש יקום תחת רגלינו. ביער, חומרי התזונה עוברים בין צמחים שונים דרך רשת התפטיר. אם העצים והצמחים אכן מתקשרים ביניהם, אז זה כנראה באמצעות תפטירי הפטריות.
במערכות אקולוגיות רבות המפרקים העיקריים הם הפטריות. הן היחידות שמסוגלות להשתמש באנזימים לפירוק ליגנין (החומר שאחראי לחוזקו המכני של צמחים ובעיקר עצים). הפטריות מפרקות את האורגניזם על ידי הפרשת אנזימים וחומצות מגופן שגורמות לו להירקב ולהתמוסס, וקולטות אותו חזרה ביחד עם החומצה והאורגניזם המומס. במשך הזמן הפטריות יאכלו את כל האורגניזם הרקוב. הפטריות הן המפרקות החזקות של הטבע. מפרקות כמעט הכל: עץ, עצמות ואפילו נפט. התפטיר של פטריות מסויימות מפריש חומצה אוקסאלית שיכולה לפורר אפילו סלעים.
בסדנאות הבאות שיתקיימו בנובמבר נדבר גם על חשיבות הפטריות בגינות ובערוגות שלנו: סדנת רפואת האדמה, וסדנת גילדות צמחים.
עוד כמה עובדות מעניינות על הפטריות:
הפטריות הן קבוצה עצומה עם 80.000 מינים מוגדרים, והחוקרים משערים שיש עוד כמיליון מינים לא ידועים. הן לפי המשוער האורגניזם הראשון שהתפתח על כדור הארץ לפני 1.3 מיליארד שנה (הרבה לפני הצמחים). מעריכים כי בעבר היו פטריות ענק בגובה כמה מטרים על פני כדור הארץ.
הפטריות מייצרות הומוס (קומפוסט בדרגת פירוק גבוהה) בכל האדמות. חלקן מייצרות גם אנטיביוטיקות חזקות (כדי לנצח בתחרות מול החיידקים על משאבי הסביבה).
פטריות מיקוריזיות חיות בסימביוזה על שורשי רוב הצמחים, ניזונות מהסוכרים שזולגים מהשורשים ובתמורה עוזרות להם לקלוט מים וחומרי תזונה מהסביבה. האורנית חייה בסימביוזה עם עץ האורן, והכמהין, בארץ קשורה לשיח המדברי שמשון יושב
הן יצורים הטרוטרופיים הצורכים (כמונו) תרכובות אורגניות מהסביבה כדי להתפתח ולהתרבות (ולא מייצרים בתהליך פוטוסינטטי אוטוטרופי כמו צמחים). כבר אמרנו שאנחנו קרובי משפחה?)
ישנן פטריות רדיוטרופיות המנצלות קרינה רדיואקטיבית כמקור אנרגיה (ולא אור כמו הצמחים. הן התגלו למשל סביב הכור הגרעיני בצ’רנוביל). אגב, הסיכוי שיתפתחו פטריות על כוכבים רחוקים וחשוכים הרבה יותר גבוה מאשר שיתפתחו יצורים התלויים באור שמש.
בקיצור, יש לנו כאן עסק עם קבוצה אדירה של יצורים שלחלק מהן חשיבות קריטית ביצירת האדמה ובהחזרת חומרים אורגניים אליה. פטריות שישגשגו מעל ובעיקר מתחת לערוגות שלנו ידאגו לאיזון של אוכלוסיות המיקרואורגניזמים באדמה, יפרקו בצורה יעילה חומרים אורגניים וישיבו לאדמה את החיוניות שלה. פטריות הן המרכיב העיקרי בבנייה וטיוב של קרקע.
יחד עם זאת, כדאי לזכור שישנן פטריות שמזיקות לנו וכאלו שפוגעות ביבול שלנו. אך אל דאגה, הטבע דואג לאזן את עצמו אם לא מפריעים לו. אז איך נעזור לפתח אוכלוסיית פטריות (ומיקרואורגניזמים בכלל) בערוגות שלנו: קודם כל, שמירה מתמידה על לחות האדמה. גם שימוש בחיפוי קרקע אורגני (עלים, רסק יער) או פיזור של ענפים או גזעי עצים כמצע גידול לפטריות. כמו כן, פיזור מוצרים מיוחדים למטרה זו העשירים בפטריות (כגון EM , אבקת מיקוריזה ועוד) או פיזור אדמה שאספנו מיערות או גינות בהן יש אוכלוסיית צמחים מגוונת ועשירה. באדמה שנטמיע נקבל גם אוכלוסיות מיקרואורגניזמים יציבות ומועילות (כי הן נלקחו ממערכות מאוזנות). רק זכרו להתייחס אל האדמה שלכם כעל יצור חי: לא לדרוך אם לא צריך, לא לשפוך חומרי ניקוי או חומרים כימיים, ולא להציק (עדירת והפיכת האדמה שוב ושוב מעכבת את גדילת התפטירים).
בקורס גינה בת קיימא , נדבר על עבודה עם פטריות מיקורטיות, על שיקום אדמות, מיקרואורגניזמים , גילדות צמחים ועוד. פרטים בקישור
“אבא, אבא. בוא” קרא אלי עופר ממרחק
“רגע, חכה לי. לא ללכת בלי אבא“
התחיל להתקרר, הגיע זמן ארוחת הערב.
אספתי את עופר אל זרועותיי ומיהרתי חזרה הביתה
בסדנאות הבאות שיתקיימו בנובמבר נדבר גם על חשיבות הפטריות בגינות ובערוגות שלנו: סדנת רפואת האדמה, וסדנת גילדות צמחים.