“אבא, הגיעה לך מעטפה בדואר” הודיעה לי שני בחגיגיות.
מכיוון שאיני מתרגש, כמו הילדים, מעוד חשבון ארנונה או טלפון, התעלמתי מהנושא.
“תודה, חמודה”, עניתי וחזרתי לענייני.
“אני הולך לשים מכתב בתיבה של עדי השכנה” אמר עידו בעודו דוחף את הציור שלו למעטפה שאילתר. עידו יצא יחף לרחוב וחזר לאחר כדקה, מאושר.
“עידו, אולי תשלח לה בדואר עם בול. נראה לי נחמד יותר”.
“אבא, בדואר ייקח למכתב המון זמן להגיע. אני רוצה שתקבל אותו כשתחזור הביתה” אמר.
בעודי עורך את השולחן לקראת ארוחת הערב, הבחנתי במעטפה הממוענת אלי.
היא הייתה תפוחה ובכתב יד נרשם בה שמי וכתובתי. נראה שהרבה עבר על מעטפה זו: היא הייתה מלוכלכת ומקומטת. אף נדמה היה לי שהדיפה ריח שלא הצלחתי לזהות, אולי תבלין כלשהו.
עכשיו כבר הייתי סקרן, מה יש בתוך המעטפה? היה לי קשה להתאפק ולחכות עד לאחר שהילדים ירדמו, כהרגלי בענייני בירוקרטיה.
“אבא, מה יש לארוחת ערב?” התעניינו הילדים.
“דאל אפונה ואורז”, עניתי בעודי בוחש את הנזיד הסמיך.
“אוף, אבא”, קיטרה שני, “אנחנו רוצים ללכת למסעדה לאכול סושי”.
“או פיצה” הוסיף עידו.
‘מה קורה כאן?! אני לא זוכר שביקשתי סושי לארוחת ערב כשהייתי בגילם’, חשבתי לעצמי.
“חמודים, היום יש דאל אפונה”.
בערב, לאחר שכל הילדים שכבו לישון ושרר שקט בבית פתחתי את המעטפה.
סוף כל סוף הגיעו זרעי אפונת-היונה שדקל שלח אלי.
עברו כחודשיים מאז שאמר שישלח והספקתי לשכוח מהם.
‘אי אפשר לסמוך על הדואר היום’ חשבתי לעצמי.
אפונת יונה היא כנראה אחד מצמחי הפרמקלצ’ר המגוונים ביותר. היא אכילה ומזינה, נותנת יבול רב, ביומאסה רבה , מהירת צימוח (צמח חלוץ), משפרת את פוריות הקרקע, עמידה ליובש והיא רב-שנתית. ביקשתי את הזרעים שלה מחבר והתחלתי לגדלה, מכיוון שידעתי שיש לה תכונות של שיפור איכות הקרקע מעצם היותה קטניה, אבל עד מהרה גיליתי כי לאפונת היונה יש שימושים רבים יותר:
- זהו מזון בסיס המספק חלבון איכותי. ניתן להשתמש באפונה הירוקה כמו אפונה טרייה, (למרות שלא כולם אוהבים את טעם הלוואי שלה לפני הבישול), ואת האפונה היבשה כמו כל אפונה יבשה אחרת, שעועית או עדשים. (בהודו זוהי למעשה אחת הקטניות הפופולריות ביותר. דאל עשוי מגרגרי אפונת יונה.) את האפונים ניתן להנביט ולקבל ערך תזונתי גבוה יותר, וכמובן ניתן לטחון אותם לקמח. את האפונה הירוקה עדיף לטגן בשמן זית
- עלים, פרחים, תרמילים וזרעים ניתן להפוך למספוא מזין לבעלי חיים.
- הפרחים מושכים דבורים.
- גיזום תכוף של האפונה נותן מאלץ’ (חיפוי קרקע. גיזום והנחה על הקרקע של חומר אורגני) איכותי ועשיר בחנקן. גם ללא גיזום, מייצרת ביומאסה איכותית תחתיה מעלים ותרמילים שנשרו.
- בכל פעם שגוזמים ענפים ועלים, מתפרקים שורשים באדמה (באופן פרופורציונלי לגיזום) עם מושבות חיידקים מקבעי חנקן ומשתחרר חנקן לאדמה, המנוצל ע”י הצמחים האחרים בסביבה.
- חופת העלים שלהם מצלה על צמחים צעירים ומגינה עליהם מהשמש, אך עדיין מאפשרת חדירת מספיק אור וגדילה של צמחים תחתיה.
- ניתן להשתמש בשיח האפונה כגדר חיה וכשובר רוח.
- לאחר שמתבסס הצמח, הוא מזריע את עצמו. גיזמו את השתילם המיותרים שצצו והרוויחו מאלץ’ איכותי ועשיר בחנקן.
- הם יכולים לשמש פיגום למטפסים.
- יש לה שורשים עמוקים מאוד המסוגלים לפרוץ אדמות קשות ובכך לשפר את מבנה הקרקע. השורשים גם מסיעים חומרי תזונה מהעומק אל פני הקרקע.
- גדלה לבד ואינה דורשת תחזוקה
אז מה היא אפונת היונה
אפונת יונה (Cajanus Cajan) היא חברה במשפחת הקטניות. כנראה מקורה בהודו, שם היא עדיין בשימוש נרחב כגידול מזון בסיסי. כמו כן היא משמשת באופן נרחב כיבול כיסוי, זבל ירוק, וכו’.
היא בשימוש בהרבה מערכות חקלאיות בנות קיימא באזורים טרופיים וסאבטרופיים, ובגינות ביתיות באקלים חם. הצמח הוא שיח רב שנתי קצר ימים. הוא גדל עד שניים לארבעה מטרים וחי במשך כחמש שנים, למרות שלאחר השנה השנייה כמות היבול קטנה משמעותית. הפרחים צהובים או צהובים ואדומים. העלים מורכבים משלושה עלעלים קטנים בצבע ירוק כהה למעלה וכסוף בחלק התחתון. הפירות הם תרמילים, המכילים ארבעה עד חמישה זרעונים. הזרעים יכולים להיות במגוון של צבעים: שמנת, אפור, סגול או שחור, בהתאם לזן.
בהודו, שם מגודלת בקנה מידה רחב, משמשת למאכל, יבול כיסוי, מספוא, חומר בערה, ןחומר גלם לקליעת סלים.
זבל ירוק, צמחים מקבעי חנקן, מאלץ’, מבנה קרקע- נדבר על נושאים אלו ועוד בקורס שלנו
גידול אפונת יונה
אפונת יונה תגדל כמעט בכל מקום. היא יכולה להתמודד עם קרקעות עניות ומעט מים. נחשבת צמח שעמיד לבצורות אך כמובן שתגדל מהר יותר ,טוב יותר, ולמשך זמן ארוך יותר אם יהיו בשפע מים וחומרי תזונה. תעדיף לגדול באקלים חם. רוב הזנים אינם עמידים לכפור, אם כי יש כמה זנים חדשים שיכולים כביכול להתמודד עם קצת כפור. אם באזור שלכם יש כפור, ניתן לגדל אותה כיבול חד-שנתי. אומנם, זה לא אידיאלי מנקודת מבט פרמקלצ’רית, אבל עדיין יש לצמח יכולות טובות לשפר את הקרקע ולתת יבול גם כגידול חד שנתי.
הא צמח חלוץ מושלם: גדל מהר, בתנאי יובש, מקבע חנקן וכמובן – אכיל.
הצמח עובר האבקה עצמית. פרחיו הקטנים מקשים על חרקים לבצע האבקה, למרות שמחקר הראה כי דבורים קטנות יכולות לבצע האבקה בין פרטים שונים. אפונת היונה לא תעבור הכלאה עם אף מין אחר.
גידול אפונת יונה מזרע
ישנם סוגים רבים של אפונת יונה ברחבי העולם, כאלו הצומחים להיות עץ גבוה, שיחים קטנים או זנים גמדיים ממש. הזנים השונים גם מתבגרים בזמנים שונים. ולכן, אם אתם גרים באקלים קריר, עדיף לשתול זן שגדל במהירות. עומק השתילה אינו קריטי, פשוט תקעו את הזרעים באדמה בעומק סביר (פי שתיים מגודל האפון בערך), הם כבר ינבטו. לזרעים יכול לקחת שבועיים עד שלושה שבועות כדי לנבוט. הנביטה מהירה בקרקעות חמימות ואיטית יותר באקלים קריר. טמפרטורה נביטה אופטימלית הינה 25 מעלות צלזיוס ולוקחת כשבוע. בתחילה הצמח גדל לאט מאוד. במשך כשלושה חודשים זה ייראה כאילו שום דבר לא קורה והצמח לא רוצה לגדול, אבל אז הם יתחילו לתפוס קצב ולגדול במהירות. פריחה ויבול
הצמח יכול להתחיל פריחה לאחר כחודשיים, וניתן תיאורטית לאסוף את הזרעים הראשונים לאחר שלושה עד ארבעה חודשים. עם זאת, בהתאם לזן וזמן השתילה, זה יכול לקחת הרבה יותר זמן, עד שמונה חודשים. הצמחים רגישים לאורך היום ויפרחו מוקדם יותר כאשר הימים קצרים. תרמילי הזרעים גדלים באשכול גדול בקצוות הענפים. ניתן לקטוף את התרמיל ירוק אם ברצוננו באפונה טרייה, או להשאיר אותם על הצמח להתייבש. אפונת יונה מניבה יבול רב.
את הצמח ניתן לגזום כמאלץ’ בכל עת, אך כדאי לדעת שהחנקן מצטבר באפונים ולכן יש לגזום לפני הפריחה ויצירת הפרי, כאשר החנקן צבור בעלים, וזאת בכדי לקבל מאלץ’ עלים עשיר בחנקן (כמו בכל עבודה עם קטניות).
כמה דרכים להשתמש באפונת יונה בתכנון פרמקלצ’ר
- כגדר חיה או שובר רוח. ניתן לרכז מספר צמחים באזור אחד ולשתול אותם בשורה, 30 עד 60 ס”מ זה מזה, כך שתיווצר גדר חיה. גיזום תכוף של הגדר החיה יניב הרבה מאלץ’ עבור הצמחים הסמוכים. בעונת הקטיף אף יהיה יבול רב של אפונת יונה במקום אחד, מה שמקל על האיסוף.
- שתילה סביב עצי פרי צעירים. רצוי לגזום תכופות בכדי שלא תגבה יותר מאשר העץ. באופן זה האפונה תצל מעט על העץ הצעיר אך לא יותר מדי. הגיזום והנחת העלים תחת העץ (מאלץ’) מספקים זבל ירוק איכותי, ושורשי האפונה המתפרקים משחררים חנקן נוסף בסמוך לשורשי העץ. כאשר העץ מתבגר אין צורך יותר בגיזום האפונה. אפונת היונה תמשיך לגדול, להזריע את עצמה ולמות, ותוך כדי תהליכים אלו היא תזין את העץ באופן עצמאי ללא התערבותנו. שימוש כיבול כיסוי בעונת הגשמים.
- היכן שיש גשמים חזקים, יש גם שטיפה וסחף של מינרלים רבים מן האדמה. ולכן ככל שיהיו יותר צמחים באדמה, כך שורשיהם יחזיקו יותר אדמה ומינרלים בעונת הגשמים. לצורך כך ניתן פשוט לפזר זרעים באזורים לא מנוצלים או חשופים (כגון ערוגות עונתיות שסיימו). כאשר הגשמים מסתיימים, ניתן לגזום (ולא לתלוש מהשורש) את שיח האפונה ולהשאירו כמאלץ’ על הקרקע או להשליכו לקומפוסט. השורשים שנשארים באדמה ישחררו חנקן לשימושם של ירקות העונה שיבואו. ניתן כמובן לעשות זאת עם קטניות אחרות (תלתן, אספסת, בקיה ועוד).
- הדלייה חיה למי שלא אוהב להתעסק עם הדלייה: בניה, פירוק, הסרת מטפס שסיים וכו’, יש כאן אפשרות חדשה ומעניינת. ניתן לגזום את האפונה בכדי שלא תהיה גבוהה מדי ולשתול לידה עגבנייה שתטפס עליה (הקפידו לשתול אותה בצד שטוף השמש). באופן זה נותנים לעגבניות לטפס לתוך אפונת היונה וכאשר העגבניות סיימו, גוזמים יחד את העגבנייה והאפונה וזורקים לקומפוסט, או מניחים תחת עץ פרי. הרבה יותר קל ופשוט מאשר לבנות ולתחזק הדלייה.
אפונת יונה הינו צמח אידאלי לשלב בגילדה של צמחים או סביב עץ פרי. היא מעשירה את הקרקע סביבה בחנקן, חסכונית במים, נותנת יבול רב וקלה לגידול מעצם היותה רב שנתית.
פונקציה דומה יקיימו קטניות רב שנתיות אחרות כגון אחירותם, אספסת השיח, אספסת אם כי לא יניבו יבול.
בפוסט הבא נדבר על איך קוטפים אותה ואיזה מטעמים ניתן להכין ממנה. תחליף מושלם לאדממה.
יצאתי בבוקר להביט בשתיל אפונת היונה החדש בגינה
צנום אך גאה עמד זקוף תחת עץ התות, פורש את עליו אל עבר השמש החמימה.
יקח לו זמן לתת פרי ולמלא את יעודו בגינה
נכנסתי לחדרם של הילדים ופתחתי את התריסים לרווחה
קרן אור חדרה פנימה, מאירה את פרורי האבק שמרחפים בחדר
שלוש הגמדים התהפכו במיטותיהם
“אבא, תצא מהחדר” נזפו בי הילדים “ותסגור את התריס, אנחנו רוצים לישון”
נו, באמת
זבל ירוק, צמחים מקבעי חנקן, מאלץ’, מבנה קרקע- נדבר על נושאים אלו ועוד בקורס שלנו
תודה לדקל פוליבה על העזרה בהכנת הכתבה
הכתבה הינה תרגום ועיבוד של כתבה שפורסמה באתר Tropical Permaculture