אצלי בגינה הפייחת* מגיעה מעץ הפקאן של השכנים
עצי הפקאן משמשים כפונדקאים של הפייחת.
לשמחתי, התופעה מצומצמת ולא פוגעת בצמחים חזקים ובוגרים.
הכנימה הקמחית** שמופיעה על עלי עץ התות שלי אינה מתפשטת ומופיעה על עלים בודדים. לעומת זאת התפשטה בצורה מאסיבית על האסקלפיאס. האסקלפיאס נראה חלש ולא ברור אם זו התוצאה או הסיבה של תקיפת הכנימות.
מהיכן הגיעו הכנימות? לא ברור
אבל ברור שיש סביבנו ערב-רב של מיקרואורגניזמים וחרקים שנשאים באוויר לכל מקום. הם חלק ממעגל החיים.
בסרטון המצורף רואים שגבוה מעלינו ישנה ממש אוטוסטרדה של חרקים ממשפחות שונות: מפרפרים, עשים, חיפושיות ועף עכבישים המנצלים את זרמי האוויר להתנייד ממקום למקום, ולמצא את ביתם החדש.
אם כך ברור, למה רואים לעיתים בחוף הים ואף בתוך המים חיפושיות משה-רבנו, או פרפרים מרחפים סביב אוניה במים עמוקים
וברור שבכל רגע נתון חרקים יכולים להגיע לגנתנו מכל כיוון ואף מעלינו גבוה בשמים.
בכתבות הבאות נדבר על איך מתמודדים עם החרקים בגינתנו, הדברה ביולוגית, ריסוס אורגני,, תמיסות שניתן להכין בבית ועוד.
עצה ראשונה: קודם כל, שתו כוס מים
*פַּיַיחַת היא תופעה של היווצרות שכבת אבקה דמוית פיח על עלי צמחים. התופעה נוצרת על ידי פטריות שונות הניזונות מטל דבש שמפרישות כנימות היונקות את מוהל הצמחים. באופן כללי, הפטריות אינן גורמות נזק ישיר לצמח שעליו הן חיות, אולם שכבת הכיסוי עלולה לפגוע בקליטת אור השמש על ידי העלים ותהליך הפוטוסינטזה.
ניתן להתמודד באמצעות גיזום עלים נגועים, או ניקויים במי סבון. גם ריסוס בשמן נים הוכח כיעיל.
** כנימה הקמחית היא חרק קטן אשר פוגע בעלי הצמח. גודלה כ 3-4 מילימטרים ויש לה מראה אופייני מאוד של גוש צמר גפן קטן עם רגליים. הפרשותיה מזכירות קמח. הן ניזונות ממוהל הצמח. הכנימה זקוקה ללחות ולטמפרטורה גבוהה בכדי לשרוד ולהתקיים, אך מראות סמנים של הסתגלות לקור.
אם לא מטפלים בה היא מפשטת ויוצרת מושבות שלמות על הצמח, גורמת לעצירת הגדילה וההתפתחות של הצמח, להיחלשות וקמילת העלים, וגם פוגעת בשורשים.
בגלל גודלה ואטיותה קל לטפל בה בשיטות שונות והפשוטה ביותר היא מעיכתה בין שתי אצבעות.
