חזרתי הביתה בערב, כולם היו ישובים סביב שולחן האוכל.
ליאור, חברו של עידו מהגן הקודם, התארח אצלנו. ישב על הכסא שליד עידו. סנטרו מגיע בדיוק לגובה השולחן.
התיישבתי גם אני.
“ראינו את התולעים שלכם”, צהל ליאור במבטאו הארגנטינאי.
“איזה יופי, מקווה ששלומן טוב. תשמרו להם קצת ירקות מארוחת הערב”.
“איך היה בגן היום, חמודים?”
“היה כיף, הרבה משחקים שיחקנו” ענה ליאור.
“ואיך קוראים לגננות? זה עדיין ציפי ושולה?” התעניינתי.
ליאור חשב רגע “לא, יש גם את חן שמחליפה את ציפי”.
תוך כדי השיחה האכלתי את עופר שישב בכיסא התינוק, מתעקש למרוח דייסה על שערו ולהצחיק את הילדים הגדולים.
“אז כמה פעמים חן מגיעה לגן, ליאור?”
“200 פעמים” ענה ליאור בלי להתבלבל.
וואו, איך הוא חישב כל כך מהר לרגע תהיתי. אבל כנראה שהוא לא הבין את השאלה.
“אני מתכוון, כמה פעמים בשבוע מגיעה הגננת המחליפה לגן”.
חלי הסתכלה עלי ולחשה לי שזו שאלה קשה מדי.
בינתיים הילדים קמו ופינו את הצלחות שלהם.
את שאריות האוכל שמו בקומפוסט, ואת שאריות הירקות שמו בכלי איסוף האוכל לתולעים.
ליאור המשיך לחשוב כל אותו הזמן, מתרכז, ואז עיניו אורו.
“11”, אמר.
“היא מגיעה 11 פעמים בשבוע”.
הומוס הינו דשן איכותי ביותר שכל אחד יכול לייצר בביתו בעזרת תולעים אדומות ובכך לחסוך קניית דשנים כימיים יקרים ומזהמים
אז כמה תולעים צריך בכדי לייצר לעצמנו הומוס?
התשובה קצת מורכבת ונתייחס אליה בסוף.
יש מינים רבים של תולעי אדמה, אך אפשר באופן גס לבצע הבחנה בין תולעי קומפוסט
(composters)
לבין תולעי הגינה ותולעי הבניין
(earthmovers).
תולעי הגינה והבניין חיות באדמה ואורח חייהן מעלה את פוריות הקרקע. אלו תולעים שיוצרות מחילות קבועות ועמוקות באדמה. גם אם חלק מהמינים הללו מעכלים חומר אורגני, לא ניתן לגדל אותן לצורך יצור עצמי של קומפוסט, מכיוון שהן חיות באדמה. אם ננסה לגדל אותן מחוץ לאדמה הן לא ישרדו.
תולעי קומפוסט הן תולעים, אשר חיות בשכבה העליונה של האדמה ובחומר האורגני שבה, בעומקים של עד 40 ס”מ לערך. הן ניזונות מתאית, נבגים ופטריות אשר מצויים בחומרים אורגניים. הן חלק ממארג חיים ענף המורכב מחיידקים, מפטריות ועד פרוקי רגליים אשר כולם לוקחים חלק בתהליך פירוק החומרים האורגניים באדמה. קיימים זנים רבים של תולעי קומפוסט, כאשר התולעת שנמצאה כיעילה ביותר לפירוק חומר אורגאני והעמידה ביותר היא
Eisenia fetida.
ויש לה כינויים רבים, שחלקם:
Redworm, Red Wriggler, Red Wiggler, Manure worm , Tiger Worm
איך התולעת אוכלת את מזונה
ראשית, המזון מתפרק ע”י פטריות חיידקים ופרוקי רגליים שונים החיים באדמה לאחר שהמזון עבר תהליך התפרקות ראשוני הוא רך יותר ואפשרי לעיכול ע”י התולעת.
מזון שעובר בקיבתה השרירית, מתפרק בעזרת חלקיקי עפר אותם בלעה, ובעזרת אנזימים שונים הקיימים בקיבתה, ויוצא כצואה – ונקרא הומוס.
אז למה לגדל אותה:
תפקידן בטבע של התולעים האדומות הוא לפרק את המזון המצוי על פני הקרקע. הן עושות זאת בעיקר בשעות החושך, מכיוון, שכאמור, הן לא אוהבות אור עליהן. בתהליך הפירוק הן עוזרות למנוע זיהום קרקעות, מטייבות את הקרקע והופכות את השאריות שנוצרות בטבע למזון לעצים ולצמחים.
בבית אפשר לנצל את היכולת לפרק חומר אורגני כדי להקים מפעל קטן של הומוס (או בשמו המקצועי ורימי-קומפוסט). הומוס, שמפוזר בגינה או באדנית, יעיל מאוד בעזרה לצימוח של שתילים, מגביר יבולים ומעצים פריחה, ובנוסף הוא עוזר לשמירה על לחות הקרקע וחוסך בשימוש במים.
איך מגדלים תולעים:
יש שתי דרכים נפוצות לגדלם:
- הקמת חוות תולעים שתניב הומוס אותו נפזר בכל הגינה.
- בניית ‘ארובת תולעים’ בערוגה או ליד עץ פרי, כדי ליצר לצמח חומר אורגני איכותי בו במקום.
לפני שנבין איך מקימים חוות תולעים וארובת תולעים כדאי להבין כמה עקרונות בסיסיים בגידול התולעים. עקרונות אלו משותפים לשתי השיטות.
כמה עובדות בסיסיות:
למרות שיש להן פה הן לא שותות בעזרתו, ואת הנוזלים החיוניים לגופן תולעים אדומות מקבלות דרך עורן. לכן חשוב שישהו בסביבה לחה, אך לא רטובה מידי – כדי שלא יטבעו, מכיוון שהן לא יודעות לשחות.
אורי כדורי ושאר חרקים הם אורחים רצויים ומועילים שעובדים בצוותא עם התולעים ליצירת הומוס תולעים אדומות.
מה היא אוכלת:
תולעים אדומות הן חיות צמחוניות וזקוקות לכמות גדולה של תאית במזון. אין להן מנגנון לעיסה למעט הקיבה השרירית ולכן ניזונות ממזון אורגני רך, שכבר החל להיות מפורק ע”י חיידקים ופטריות.
קל יותר להגיד מה לא מתאים לתולעים, מאשר לפרט מה כן מתאים להן. לא מומלץ לתת להן ממוצרי חלב / בשר / דגים / ביצים, פירות הדר, כולל קליפות, שאריות בצל ושום, לחם ומוצרי מאפה.
בגדול, לא מומלץ לתת לתולעים את כל מה שמכיל חומצה, את כל מה שעלול לגרום לתסיסה מוגברת ואת כל מה שמכיל שמנים אתריים.
כל שאר המאכלים הצמחיים מתאימים, כולל תה יחד עם שקיות, קליפות ירקות ואבטיח ועשב ירוק. אומרים שהן הכי אוהבות זבל סוסים יבש. אך אצלי הן לא מקבלות אותו כי אין לי גישה לאורווה.
כמו כן, לא מומלץ להאכיל את התולעים רק באוכל רטוב, מכיוון שאז נוצרת שכבה רטובה שלא מאפשרת מעבר חמצן לתולעים. רצוי להוסיף פסולת יבשה כגון גזרי עיתון, קרטוני ביצים וצואת סוסים יבשה.
מה הרגישות שלה לטמפרטורה:
תולעת זו מסוגלת לשרוד בטווח הטמפרטורות 4-32 מעלות צלסיוס, אולם טווח הטמפרטורות האופטימלי שלה הוא 15-25 מעלות צלסיוס. כאשר הטמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי, התולעת נוטה להתחפר עמוק יותר. מתחת ל- 10 מעלות צלסיוס, התולעים ינועו פחות, יאכלו פחות וייצרו פחות קומפוסט. בין 4-5 מעלות צלסיוס, התולעים הבוגרות מפסיקות להתרבות, והתולעים הצעירות מפסיקות לגדול.
איך מקימים ארובת תולעים:
מוצאים דלי פלסטיק של 20 ליטר של טחינה (עדיף, קל לנקות) או של צבע. אפשר גם להשתמש בצינור פי.וי.סי עבה.
לדלי מנסרים את התחתית ובעזרת מקדחה עם כוס (אפשר גם סכין) יוצרים עיגולים על פני ההיקף. עדיף בשליש התחתון של הדלי.
את הדלי טומנים בבור במרכז הערוגה, או באזור בו נרצה לטייב את הקרקע. נקבור את הדלי כך שרק ס”מ בודדים יבצבצו מעל האדמה. נכניס גרעין תולעים אדומות עם מזון התחלתי, ונסגור את המכסה. אחת לשבועיים-שלושה, תלוי במספר התולעים וקצב אכילתן, נוסיף עוד מזון בשבילן.
הרעיון הוא, שנאכיל את התולעים בתוך הדלי, הן יפרקו את פסולת המטבח במקום, בערוגה, היכן שצריך אותו. חומרי תזונה יוכלו לנוע באדמה (מכוח הדיפוסיה) או אפילו להיות מועברים ע”י התולעים דרך החורים שקדחנו בסמיכות לארובה. בעצם יש לנו מפעל נייד של הומוס, שמטייב את אדמת הערוגה סביבו. כמובן שאפשר לקחת מערימת ההומוס שמצטברת בדלי ולפזר בגינה.
איך מקימים חוות תולעים:
שיטת האמבטיה:
מגביהים אמבטיה על רגליים, ממלאים בפסולת אורגנית (זבל סוסים, עשביה, ירקות) ומוסיפים גרעין תולעים. מכסים ביריעה כדי לשמור על הלחות. באופן זה אפשר לייצר נקז תולעים איכותי. כאשר נראה לנו שיש מספיק הומוס שיוצר, אפשר להפיק ממנו נוזל הומוס מרוכז. פשוט נשפוך דלי מים מלמעלה ונאסוף הנוזלים דרך פתח הריקון של האמבטיה. הנוזלים שיצאו יהיו עשירים במינרלים ומיקרואורגניזמים מועילים.
שיטת הארגזים:
מניחים ארגז פלסטיק (כמו זה של שקיות חלב של הסופר) אחד על השני במקום מוצל וקריר. בתחתון מניחים את מצע הגידול וההאכלה ואת התולעים.
איך מפרידים את התולעים מההומוס?
לאחר שחוות התולעים התמלאה בהומוס מוכן, מחליפים בין הארגז העליון לתחתון. ובארגז התחתון מניחים מצע אורגני טרי.
שיטת הפרדה זו נמשכת הרבה זמן אך לא צורכת כמעט עבודה. החומר המתקבל אחיד במרקמו ונקי מנרתיקי ביצים ותולעים צעירות (הדור הבא).
חלק מהתולעים ינדדו תוך זמן קצר מהארגז העליון אל הארגז התחתון עם הפסולת האורגנית הטרייה.
בהדרגה, כאשר כל החומר האורגני בארגז העליון יאכל, כל התולעים יעברו לארגז השני. תהליך נדידה הדרגתי זה, אשר תלוי בזמינות המזון, עשוי לקחת כחודש, לעתים יותר. לאחר כחודש נוסף, כל נרתיקי הביצים שהוטלו בארגז העליון יבקעו, והתולעים הצעירות ינדדו גם הן לעבר המזון הטרי (שאתם ממשיכים להוסיף). בשלב זה ההומוס בארגז העליון אמור להיות נקי מתולעים וביצים וניתן להשתמש בו כחומר דשן לצמחי הבית והגינה. בשיטה זו אוכלוסיית התולעים לא נפגעת.
מה עושים עם ההומוס המוכן:
את ההומוס המוכן ישמחו לקבל צמחי הבית ושתילי הירקות בכמות קטנה של כפית עד שתי כפיות לשתיל כל שבועיים עד חודש. זהו חומר מרוכז מאוד ובעל ערך מינרלי גבוה מאוד. דשן מרוכז במינרלים אך לא רק. יש בו מגוון גדול של מיקרואורגניזמים מועילים כגון חיידקים ופטריות, וחומרי תזונה שנוצרו בגוף התולעים ומשמשים כחומרים נוגדי מחלות וזרזי גדילה טבעיים לצמחים. ריסוס העלווה של הצמחים בתמצית הומוס תולעים עוזר מאוד למניעת מחלות עלים שונות ולהתגברות עליהן.
אז בעצם ניתן להשתמש בהומוס בדרכים הבאות:
כחלק מתערובת האדמה בעציצים ביחס של 5 עד 20 אחוז.
כתוספת לקומפוסט רגיל בערוגות הירקות וצמחי הגינה.
לערבב במגשי ההנבטה לזרעי ירקות ויחורים (כרבע מכמות מצע ההנבטה).
לערבב במים, לסנן ולמלא בקבוקון ריסוס בעזרתו נרסס את עלוות הצמחים שלנו.
הערה: הומוס זה שיצרתם בעצמכם הוא שונה לחלוטין מאותם שקי הומוס שניתן לקנות במשתלות. ההומוס במשתלות הינו יבש כמעט לחלוטין, מכיל פחות חומרי תזונה ויוצר בתהליך אחר, שלא בהכרח כל החומר האורגני בו עובד ע”י התולעים.
אז כמה תולעים אנחנו צריכים לגדל?
כמות התולעים הנדרשת תלויה בכמות הפסולת האורגנית היומית שלכם.
קיים יחס ישיר בין כמות התולעים לשאריות האורגניות. היחס הוא קילו תולעים לכל
חצי קילו פסולת אורגאנית ליום.
כמות התולעים האדומות המוערכת בקילו אחד היא כ 1200 תולעים אדומות.-
אדם מייצר בממוצע כחצי קילו זבל אורגני ביום, וכמות התולעים המקבילה לפירוק
כמות זו של מזון היא כ 1200 תולעים. יש להכפיל את הכמות בכמות הנפשות בבית.
אדם מייצר בממוצע חצי ק”ג – פסולת אורגנית ביום וזה שווה ערך ל 1200-2400 תולעים לאדם. אבל מאחר שפעולת הפירוק של הפסולת האורגאנית אינה פעולה בלעדית של התולעת והרבה מהמזון גם מורכב ממים שמתאדים, כמות התולעים הנדרשת לאדם היא באזור 1000 תולעים.
בהצלחה בגינה וחג אביב שמח
בקורס גינה בת קיימא אנחנו לומדים בין השאר לבנות ערוגת תולעים, לעבוד עם קומפוסט ועוד
תודה לטל וסרמן מתולעים אדומות שעזר בכתיבת הכתבה