“סבתא, אני רוצה שתשארו כאן עוד ארבעה ימים”, ביקשה שני מסבתא דורית, להבות המדורה ריצדו והאירו את מבטה העצוב.
“מחר אנחנו צריכים לחזור הביתה, שנינה”, השיבה סבתא.
ישבנו כולנו סביב המדורה שהדלקנו בחצר, נחים סוף כל סוף אחרי שכל היום עבדנו בהתקנת גדר חדשה וגיזום העצים.
במהלך הסוף שבוע, סבא ואני עבדנו על הגדר. מתחנו אותה והחלפנו את הבמבוק הישן. תפקידו של עידו היה לחתוך, בעזרת פלייר, את קצוות חוטי הברזל שקשרו את הגדר, ושני עזרה לי, בעזרת מסור, בגיזום העצים. נראה שמזה שנים איש לא נגע בעצים. ענפי הלימון, הפומלית, הקלמנטינה והתאנה התערבבו זה בזו, התחרו על קרני השמש. מי יצמח גבוה יותר, מי ישלח ענפים רחוק יותר. למי שהסתכל מלמטה היה נראה, שעץ הלימון מוציא פומליות ועץ הפומלית מוציא לימונים.
סוף החורף זה הזמן הנכון לגזום את עצי ההדר. לאחר הגיזום צברנו ערימה נאה של עצים להסקה, עלים לחיפוי, לימונים ופומליות. כמו שאנשי הפרמקלצ’ר אומרים “אין פסולת, יש משאב שלא מנוצל נכון“.
כדי ללמוד טוב יותר את דרך הגיזום הנכונה, פניתי לקבל את עצתה של גילית טל כורה, שבבעלותה עסק לשיווק סכינים, מזמרות ומשורים בשם ‘לשבט במעגל’.
********************
לפני הגיזום, יש מספר נקודות למחשבה:
– האם הזמן הנכון הגיע? מתי בפעם האחרונה גזמנו את העץ?
– כמה רצוי לגזום את הצמח?
– מה מטרת הגיזום?
תדירות הגיזום הרצויה משתנה בין עצים עם קצב צימוח שונה:
עצים בעלי קצב צימוח מהיר (יותר מ1 מטר בשנה) – רצוי לגזום פעם בשנה. עצים כגון אלביציה, דולב, מורינגה מכונפת, פיקוס, רימון, שזיף, תות לבן/שחור ועוד.
עצים ושיחים בעלי קצב צימוח נמוך (פחות מ0.5 מטר בשנה) – על פי צורך. עצים כגון אדר סורי, כליל החורש, אלון, אלה, פג’ויה ועוד.
ישנה רשימה מצוינת בה תוכלו לדעת לאיזו קטגוריה משתייך העץ שלכם בקישור הבא.
בעצים נשירים כמו שקד, תפוח, תות, פקאן, תאנה ועוד -. הגיזום מתבצע כאשר העץ בתרדמה, בד”כ בסוף דצמבר וינואר, לאחר נשירת העלים ועצירת פעילות העץ המתרחשת בחורף, הגיזום יביא להתפרצות פקעים רדומים עם בוא האביב ובכך ליצירת התפצלויות בענפים ובניית ענפים חדשים. בנוסף, נשירת העלים חושפת את שלד העץ ומקלה על בחירת הענפים לגיזום.
בעצים ירוקי עד רצוי לגזום כאשר מלבלבים (מוציאים עלים חדשים), בד”כ בסוף האביב, לקראת הקיץ למשל: זית (אחרי המסיק) וחרוב. עצי הדר רצוי לגזום לאחר סיום גלי הקור של החורף, בסביבות פברואר. תפוז טבורי, וקלמנטינה סצומה יכולים להיגזם בסוף החורף, ולפני הפריחה.
עצים צעירים – שרק נשתלו בגינה, מומלץ לא למהר לגזום בתקופה ההתחלתית של שנתיים – שלוש שנים הראשונות. במקרים שהעצים קטנים ונושאים כמות עלים מועטה, גיזום והקטנת העלווה יגרמו לעץ להתפתח באיטיות ולעיכוב בגדילה.
רק במקרה של שתיל צעיר עם ענפים ארוכים, דקים ושבירים, רצוי לקצרם, על מנת למנוע שבירה נוספת כתוצאה מרוח חזקה.
כמה טיפים שכדאי ליישם:
- רגע לפני השתילה, על מנת לצמצם את עבודת הגיזום העתידית, אני ממליצה לבחון היטב את מיקום הנטיעה. מהו המרחק ממערכת הביוב שלנו? האם יש לעץ את המרחב הטבעי שיזדקק לו לגדול ולהתפתח? מה מידת האור והחום באזור והאם זה מתאים לצמח הנשתל?
- תכננו עם מחשבה קדימה. עצי הדר יגיעו לקוטר של 5 מטרים ועצי אגוז לגודל 10 מטרים. במושבים רבים ניתן לראות את עצי המכנף שאכן מייצרים צל נהדר, אך לאחר 20 שנה ואף פחות העץ ענקי ומתחתיו לא גדל כל צמח אחר. האם מראה כזה רצוי בגינתנו?
- כדאי לנהל יומן גינה, הכולל טבלה, שבה נרשום תאריך שתילה, אירועים מיוחדים ותאריכי גיזום, על מנת לעקוב אחרי כל העצים החדשים בגינה, במיוחד בעלי הרכבה.
- רצוי לגזום את “החזירים” (ענפים צעירים מהירי צימוח שאינם נותנים פרי ו”גונבים” את הכח משאר העץ), שמתפתחים על הרבה סוגי עצים כמו מנגו, הדרים, רימון, זית, שזיף מצוי ועוד. חשוב לגזום כל “חזיר” שמגיח מתחת להרכבה שנעשתה, כי מקורו בקנה ולא ברוכב שנותן את הפרי. הגיזום יהיה צמוד לגזע המרכזי. רצוי לבדוק לאחר מכן שלא צמחו שוב ענפים נוספים.
.
אז למה בעצם לגזום:
מניעת שבירה – רצוי לבדוק האם העץ מהסוג שרגיש לרוחות חזקות או שמשקל הפרי גבוה, כגון אנונה או שעועית הגלידה, שאותם רצוי שנקפיד לגזום, למניעת שבירה. עצים לא שבירים כגון חרוב או אלון – אין צורך למהר לגזום את ענפיהם.
עיצוב – בתחילת דרכם של עצים רצוי לעצב את הענפים ליצירת מרחב גדילה נוח, נגיש ומאפשר כניסת קרינת שמש אל חלקים פנימיים של העץ. עצי נוי כגון ברוש, ארז, ארוקריה וברככינטון אדרי – לרוב אין צורך לגזום, אלא רק לעיצוב פיסולי.
חיזוק – “חזירים” וענפים שיוצאים מבסיס הגזע מחלישים את העץ ובד”כ לא נותנים פרי. גיזומם יחזק את הגזע והענפים המרכזיים. עצים שיחיים או בעלי מספר גזעים או קוצניים – רצוי לגזום לעיתים תכופות לפני התפרצות.
ועכשיו לגיזום עצמו:
לרוב גוזמים בצורה הקלאסית של מראה “גביע”: עמוד מרכזי בגובה הרצוי, וגיזום בראש הצמיחה, הגורמים לפיצולים והסתעפויות הענפים, מה שגורם להתחזקות העץ ובניית מבנה רחב יותר.
בנוסף לגיזום הקלאסי בצורת גביע, רצוי לשים לב שאנחנו משאירים ענפים בכל הכיוונים ולא “מכסחים” את כל העץ.
הזוית האידיאלית היא 60 מעלות מהגזע הראשי, על מנת לחזק את הענף ולמנוע שבירת ענפים בעתיד. בנוסף רצוי לדלל מספר ענפים הצמודים זה לזה.
רצוי במיוחד לגזום ענפים שצומחים כלפי מטה, כאלו עם “שבירות” ועיקולים חדים וענפים הנוגעים בענפים אחרים. גם חשוב לגזום מספר ענפים שיוצאים מאותה נקודה ולהשאיר ענף אחד.
גיזום מרכז העץ יאפשר לשמש ולרוח להיכנס בקלות. שמש – כי חשובה לתהליך הפוטוסינתזה, ורוח כי מרוורר את הפירות ומקטינה את כמות הטפילים שמגיעים לפרי.
בעצי נוי שמטרת שתילתם היא צל, מומלץ להשאיר גזע מרכזי נקי עד לגובה של 2–2.5 מטר ומעליו לקטום מספר ענפים, על מנת להגדיל את התפצלות העץ לענפים נוספים ויצירת צל עתידי.
בעצי פרי מומלץ להתחיל לבצע גיזום בגובה נמוך יותר, של כמטר, עם התחשבות במטרת העץ, וגובה הקטיפה הרצוי, מבלי שנצטרך להשתמש בקטפות מיוחדות עם מוטות מתארכים, או הרצון לשבת מתחת לעץ עם פירות כמו, למשל, בתות בכות.
במטעים החקלאים נפוץ גיזום מסיבי ואגרסיבי במכונות, וכיום כמעט אין גיזום ידני, פרט לגיזום בזמן הקטיף עצמו ע”י חלק קטן מהחקלאים. הגיזום המסיבי מתאים במהירות את מראה המטע לצרכי החקלאי ויוצר אחידות ועבירות לכלי רכב כמו טרקטור, אך לא תמיד הדבר הרצוי לעץ. יש להתאים את הגיזום, שמתבצע בד”כ אחרי קטיף הפירות, לעיצוב הנוח והרצוי של הקטיף העתידי.)
בעצים סוב-טרופים, נהוג לגזום כל שנה על מנת “לפתוח” את העץ לחדירת קרני שמש לכל חלקי העץ – ליצירת פריחה מירבית ומניעת התנוונות העץ בחלקו התחתון, החשוך יותר.
בעצים בוגרים בהם יש שבר או פטריה, רצוי לגזום את הענף השבור או הפגוע בהקדם האפשרי ולמרוח חומר המונע כניסת מזיקים ואוטם את העץ מפני התייבשות מקרני השמש, ואף לשים פלסטר מיוחד על החלק השבור.
‘לשבט במעגל’ משווקים שלל מזמרות, סכינים ומשורים למגזר הביתי, לחקלאים ולגננים. מומלץ להשקיע ברכישה של מזמרות מקצועיות גם בגינה הפרטית, על מנת ליהנות מחווית קטיפה קלה וידידותית לעץ.
********************
נשארתי לשבת סביב המדורה. להבות קטנות עטפו את בולי העץ שעוד נשארו.
ישבנו דוממים, אפילו הילדים לא פצו את פיהם. עייפים מהיום.
רוח קרה חדרה לבגדי. הוספתי כמה ענפי עץ שסק, שהספיקו להתייבש מהגיזום הקודם.
האש התעצמה ועצרה במעט את הצינה שחדרה לבגדי.
יש משהו מהפנט באש.
המשכנו כולם לשבת סביב המדורה בדממה.
מביטים מוקסמים במחול הלהבות.