לא תמיד ברור מהי בדיוק קיימות וכיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים ברי-קיימא. מתוך רצון לקדם את הנושא, לפתח ולשמר גנים יציבים לדורות הבאים, הוקמה בשנת 2003 מטעם המחלקה להנדסת, הצומח, גננות ונוף במשרד החקלאות, ועדה מקצועית לגינון בר-קיימא. חברי הוועדה, המשתייכים לקשת רחבה של תחומים מקצועיים, גיבשו עקרונות שמטרתם לעודד את הציבור המקצועי, הפרטי והציבורי ליזום הקמת גנים בני-קיימא וכן להפוך חלק מהגנים הקיימים לגנים בני-קיימא.
דבי לרר מתכננת נוף שמתמחה בגינון בר-קיימא, יועצת ומנחת תהליכי קיימות עירונית ברשויות ועיריות, מציגה בפנינו את תהליך המעבר לגינון בר-קיימא בעיריית כרמיאל. כרמיאל היא העיר הראשונה בארץ שבחרה לקדם גינון טבעי ארוך טווח בכל שטחי הגינון הציבורי שלה:
הקיימות כדרך חיים תופסת תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם ומביאה לידי ביטוי תפישות חדשות של שמירת טבע, שימור שטחים פתוחים, פיתוח בר-קיימא, כלכלה מקומית, טבע עירוני, גינון אקולוגי, אורח חיים בריא ועוד.
לכאורה, שטחי הגינון והשטחים הירוקים הפתוחים יכולים לשמש מצע חם לקידום ומימוש מטרות אלו, אולם ההליכה בדרך הזו איננה מובנת מאליה. כמי שעוסקת בתחום כבר שנים, אני בדרך כלל רגילה לשמוע ביטויים כמו: “בעיר שלי זה לא ילך”, “גינון אקולוגי זה רק בשביל ישובים קטנים ומיוחדים” זה בשביל “מחבקי עצים” זה “מסובך/ יקר/מורכב/מוזנח/קשה מדי” ליישום, ועוד ועוד מחשבות ותפיסות שמסבירות לי למה אי אפשר.
והנה, לפני קצת יותר משנה יצרה איתי קשר שוש עינב, מנהלת מחלקת גנים ונוף בכרמיאל ובקשה שאגיע לפגישה ונבדוק ביחד אפשרות של קידום מעבר לגינון בר-קיימא בעיר. המשימה הראשונה שאותה הגדרנו היתה לכתוב מפרט חדש למכרז הגינון ע”פ עקרונות הגינון האקולוגי. עם התקדמות העבודה וההכרות שלי את העיר הבנו שוש ואני, כי מפרט חדש בלבד לא יספיק להנעת התהליך, ויש לחפש דרכים נוספות להטמעת השינוי המיוחל. הבנו כי מפרטים יש להם נטיה להעלות אבק במגירה, ושינוי ממשי ניתן ליישום רק ע”י הכשרה של כל אנשי המקצוע הנוגעים בדבר.
לקידום תהליך ההטמעה קיימנו השתלמות של כמה מפגשים בהם השתתפו כל אנשי המחלקה כולל מנהלי העבודה והעובדים מטעם קבלני האחזקה. ההשתלמות החלה בלימוד קצר של המשבר הסביבתי, לימוד של עקרונות הגינון האקולוגי וחשיבה משותפת עם כל העוסקים בתחום, כיצד ניתן ליישם את זה בשטח בצורה הטובה ביותר. כמו שחוויתי פעמים רבות בעבר, כאשר משתפים בתהליך את כולם, נוצר שיתוף פעולה פורה, ואז אפשר לפתור ביחד את כל השאלות שצצות כתוצאה מהשינוי בדרך העבודה.
לאחר סיום הפרק העיוני של ההשתלמות המשכנו בסיורים קבועים בשטח יחד עם מנהלי העבודה והפועלים. כל סיור התחלנו עם פרק לימוד קצר. דיברנו על קומפוסט, על החשיבות של בניית קרקע פוריה, על הבעיתיות של ריסוסים וחומרים כימיים, על הצורך להפחית בעבודה עם מגזמות וכלים מכניים, על זיהום אויר ועל צריכת דלק.
מחלקת גנים ונוף בכרמיאל בהובלתה של שוש עינב כבר החלה תהליך של מעבר לגינון בר-קיימא לפני יותר משבע שנים, עם חיפוי של שטחים גדולים בעיר ברסק גזם, שימוש נרחב בצמחי א”י וצמחי תבלין בערוגות, שתילת בוסתנים של עצי פרי במקומות שונים בעיר, שימוש מופחת מאוד בעונתיים, והקפדה על מערכות מים ממוחשבות ותקינות.
כתיבת המפרט החדש, ההשתלמות לעובדים והסיורים המשותפים בשטחים המגוננים של העיר, עזרו למחלקה “לקפוץ מדרגה” נוספת בתהליך ולקדם את הנושא מתוך הסתכלות רחבה יותר על השינוי שניתן ליישם בפועל.
אחד הדברים המשמעותיים שזיהינו כדורש שינוי בתהליך העבודה החדש, היה גיזומי השיחים. בכרמיאל, כמו ברשויות רבות בארץ הושרש במשך השנים המנהג לגזום בדחיפות שטחי שיחים גדולים כגון אוג חרוק, אלת המסטיק, בגונביליה, היביסקוס וכד’ ובכך ליצור מין חומות ירוקות או גושים של שיחים בצורת ריבוע או כדור שדורשות הרבה מאוד עבודה. גיזומים בלתי פוסקים אלו יוצרים כמויות גדולות של גזם, עשרות שעות עבודה של מגזמת, המון עבודת ידיים, שינוע הגזם לנקודות האיסוף (בקצה השני של העיר) צריכת דלק רבה וזיהום אויר. כדי להתמודד עם שטחים אלו, עקרו העובדים שורות של שיחים שהיו שתולות קרוב מדי למדרכה, דיללו שיחים, ועשו גיזומי חידוש. בשטחים מסוימים בוטלו השיחים לחלוטין, נשתלו עצים, ורסק גזם פוזר ביניהם למניעת עשבייה ושמירה על פוריות הקרקע. הנעת המהלך דורשת עבודה רבה יותר, אולם משהסתיים תהליך ההטמעה, העבודה השוטפת קלה וחסכונית יותר.
במקביל נעשו פעולות רבות נוספות כגון הפחתת הריסוסים, שימוש נרחב בפרחי בר, כתיבת מסמך הנחיות למתכננים, קשר עם החווה החקלאית שמגדלים צמחי תבלין עבור גני העיר, קידום הגינות הקהילתיות, ועוד.
יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות בכרמיאל ועוד המון תוכניות על הפרק, הרצאה לתושבים, שילוב גדול יותר של צמחי מאכל ותועלת בגנים, בניית פינות לקומפוסט, שילוב צמחים מושכי פרפרים וציפורים, הפחתה נוספת של כמות הריסוסים בעיר ועוד. התהליך הוא ארוך ודורש סבלנות, אבל מתקדם טוב והשינויים בשטח ברורים.
היום ברור לי שקידום עקרונות גינון בר-קיימא ברשויות הוא תהליך מתמשך. זוהי אפשרות ראלית לגמרי, שלא דורשת רק משוגעים לדבר או מחבקי עצים (אם כי זה עוזר) רק את הבנה ששטחי הגינון הגדולים שמקיפים אותנו יכולים להיות סביבת חיים הרבה יותר בריאה ופוריה, מלאת חיים וחסכונית במשאבים. יש לנו את הכלים לעשות את זה, זו רק שאלה של בחירה…
דבי לרר – יועצת לגינון בר-קיימא, ומקדמת קימות עירונית
ליצירת קשר:
052-3355679
debi.lehrer@gmail.com
צילום תמונה ראשית: יאיר פקר