“אלומה ועפרי הגיעו!” הכריזו הילדים, מציצים מחלון הסלון אל שביל הכניסה.
“אלומה ועפרי הגיעו. בואי נתחבא להן”. צהלו שני ועידו.
אלומה הייתה בגן עם שני כשגרנו בכפר שמואל ומאז אנחנו בקשר עם המשפחה שלה.
“מה אתה עושה איתמר?” שאלה אלומה בביישנות.
“אוסף תולעים מהאדמה”.
ארבעת הילדים עמדו סביבי, מתבוננים בי חופר את החפיר (swell) ליד עץ השסק, שמטרתו לגרום למי הגשמים לחלחל אל מי התהום, במקום לזרום על פני הקרקע אל מערכות הביוב העירוניות (ולים). חופר ועוצר. חופר ועוצר. מחלץ תולעים מרגבי האדמה הלחה, ומעבירן למיכל.
“אבא, למה אתה אוסף את התולעים?” שאל עידו. מאמץ את ראשו להבין מדוע אביו אוסף תולעים מהאדמה.
“יש כאן הרבה, נפזר אותם בגינה בערוגות החדשות. הן משפרות את הקרקע ויגרמו לירקות לגדול טוב יותר”.
“אבא, אפשר לחפור?” שאל.
לא עברה שעה קלה ומצאתי את חמשתנו אוספים תולעים מהאדמה. מפוררים את הרגבים הלחים ושולפים את התולעים לכלי. כולם עסקו במלאכה ברצינות תהומית. גם מי שסלד מהמגע בהתחלה.
החלטתי לחקור מעט יותר את נושא החיים באדמה. פניתי אל ליה לב ראטי. ומכיוון שמשכנה בקליפורניה אז כתבנו יחד את הפוסט הזה בצורה ווירטואלית.
מה עולה לך בראש כשאומרים אדמה חיה (living soil) ?
אדמה פוריה, עשירה בחומר אורגני, שתומכת בסמביוזה בין מיקרואורגניזמים באדמה) ומעל פני האדמה. ובין אלמנטים שונים ברשת החיים. ככל שיהיו יותר חיים מתחת לאדמה – יהיו יותר חיים מעליה. על איזה אורגניזמים את מדברת? האדמה מכילה מספר עצום של אורגניזמים חיים כגון חיידקים, פרוטוזה, תפטירי פטריות, טחבים, נמטודות (תולעים נימיות), פרוקי-רגליים ותולעים. אורגניזמים אלו הם חלק משרשרת מזון אקולוגית שלמה המתקיימת באדמה (הגדול אוכל את הקטן). מכלול האינטראקציות בין האורגניזמים השונים ובינם לבין הרקב הקיים באדמה (בעיקר צמחים שקמלו) אחראי לשחרור ומחזור של חומרים מזינים בצורה זמינה לצמחים. חיידקים: משפרים את איכות האדמה, מפרקים אורגניזמים אחרים, מפרקים חומרים אורגנים, עוזרים לשמור את החומרים המזינים בקרבת בית השורש של הצמח, משפרים את מרקם האדמה, מפחיתים את ריכוזם של אורגניזמים שגורמים למחלות, ומפחיתים זיהומים סביבתיים.
פרוטוזואה:
מיקרואורגניזמים מיקרוסקופים חד תאים (אוקוריוטים) הגדולים מחיידקים וניזונים מחומר אורגני, בעיקר מיצורים חד תאים אחרים (חיידקים ופטריות חד תאיות). הפרוטוזואה ניזונות מכמויות גדולות של חיידקים (בממוצע פרוטזואה יכולה לאכול 100 עד 1000 חיידקים בשעה) ובה בעת משמשות מזון עיקרי לפרוקי רגליים ולתולעים שונים. מכיוון שבחיידקים יש יותר תרכובות חנקן ממה שהפרוטאוזה יכולה לצרוך, עודפים משתחררים לסביבה ומשמשים את הצמחים. באופן זו הפרוטאוזות הן חוליה חשובה בשרשרת המזון באדמה. יש להן גם תפקיד בוויסות אוכלוסיית החיידקים באדמה.
תפטיר:
רשת שנוצרת תחת האדמה מאיחוי תאי פטריה (באנגלית זה fungi. המילה mushroom זה גוף הפטרייה שנועד רק לצורכי רבייה ופיזור נבגים ורוב ימות השנה לא קיים) . קורי הפטרייה נקראים תפטיר ויוצרים רשת ענקית (יכולה להגיע לכמה מטרים), מפלסים את דרכם בין חלקיקי אדמה, סלעים ושורשים, ומשמשים בית גידול למיקרואורגניזמים נוספים. לתפטיר יש כמה תפקידים במערכת שהחשובים בניהם הם: פירוק חומר אורגני, וקיום סימביוזה עם שורשי הצמחים. הפטריות משפרות את איכות קרקע: מפרקות תרכובות פחמן מורכבות, משפרות את ההצטברות של חומר אורגני, שומרות על חומרים מזינים בקרקע,קושרות חלקיקי קרקע ותומכות במבנה הקרקע. חלקן מפרקות סוגים מסוימים של זיהום, וחלקן מקיימות סימביוזה עם צמחים בהגנה ובהזנת הצמחים, תמורת סוכרים שהצמחים מיצרים (מיקוריזה).
נמטודות (תולעים נימיות):
תולעים קטנות מאוד, שחיות באדמה ובאוקיינוסים (מהווים 90% מסך החיים בקרקעית הים!). תוארו עד כה כ-30,000 מינים. מינים רבים של נמטודות מועילות לנו בכך שהן ניזונות מחיידקים, מתפטיר, מביצים וזחלים של חרקים מזיקים ואף מסוגים שונים של נמטודות מזיקות, שניזונות משורשי צמחים. בכך הן מווסתות את כמויות האורגניזמים באדמה. תנועת הנמטודות תורמת לשיפור מרקם האדמה ואף עוזרת להפצת תפטיר וחיידקים – מעין אוטוסטרדה של האדמה.
פרוקי רגליים: קבוצה מגוונת של חרקים בגדלים שונים (חיפושיות, כרדיות, עכבישים, נדלים, אורי-כדורי, ועוד הרבה) , שחיים על פני האדמה או בכמה הסנטימטרים העליונים של האדמה. חלקם ניזונים מתפטיר, מתולעים ופרוקי רגלים ואחרים. הם עוזרים לשיפור מבנה ואיכות האדמה, עוזרים לעידוד הצטברות הביומסה בשטח, מדשנים את האדמה, מעודדים התפרקות חומרים על ידי ריסוק חומרים אורגנים וערבובם באדמה, עוזרים למנוע התבססות של אורגניזמים מזיקים ועוזרים לווסת את רשת המזון של האדמה.
תולעי אדמה: סוגים שונים של תולעים גדולות יחסית. הן יכולות לחפור מחילות אופקיות ואנכיות, שחלקן יכולות להיות עמוקות ולהגיע לכמה מטרים. מחילות אלה יוצרות נקבוביות, שדרכן יכולים להיכנס חמצן ומים, ופחמן דו חמצני יכול לעזוב את האדמה. צואתן חשובה ואחראיות לחלק ממבנה הפירור המשובח של הקרקע. הן משחקות תפקיד חשוב בפירוק חומרים אורגנים המשחררים רכיבים מזינים הכלואים בצמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם זמינים לשימוש על ידי צמחים (זהו אותו הומוס מפורסם). הן עושות זאת על ידי אכילת חומרים אורגנים ומפרקות אותם לחתיכות קטנות יותר ומאפשרות התיישבות של חיידקים ותפטירים, שמשחררים את הרכיבים המזינים .התולעים אחראיות גם לערבוב שכבות הקרקע השונות עם חומר אורגני, ובכך משפרות את פוריות הקרקע ומנגישות ליצורים שונים חומר אורגני במצבי פירוק שונים (לחיידקים, לפטריות ולצמחים).
האם הם תמיד הם נמצאים באדמה שלנו או שיש לדאוג להביאם?
האורגניזמים אותם הזכרנו קיימים בכל מדיום אורגני שבתהליך התכלות: אדמה עשירה בחומר אורגני, בקומפוסט, בזבל בע”ח. באופן כללי: יותר חומר אורגני = יותר אורגניזמים. כדאי לדעת, שבגלל שימוש בכימיקלים (דשן, כלור, חומרי הדברה וניקוי), החיים באדמה הולכים ופוחתים. המערכת החיסונית של האדמה הולכת ונחלשת. האיזון מופר. תמיד יהיו אורגניזמים שיהיו רגישים יותר לאותו כימיקל, והם ייפגעו ראשונים. הצמחים הופכים להיות תלותיים בבני אדם, שמספקים להם מקורות מזון (דשן) והגנה (הדברה). כימיקלים ודשנים אולי מטפלים בבעיה המידית, אבל גורמים לנזק ארוך טווח ע”י הוצאת המערכת מאיזון. זה גורם לחקלאים לעבוד קשה יותר. יחד עם זאת, בעולם המתועש והרווי בכימיקלים בו אנו חיים, מומלץ מאוד לעודד את “הקהילה המקומית” ואף לזמן אורחים מהסביבה.
תוכלי לפרט על אותה “מערכת חיסון” של האדמה?
המערכת החיסונית של האדמה מבוססת על יחסי הגומלין בין האורגניזמים שהזכרנו: בינם לבין עצמם ובינם לבין הצמחים. האורגניזמים החיים באדמה פועלים ותומכים בגדילת הצמחים בצורה ישירה: מגנים על הצמחים ממזיקים שונים, מפרקים חומר אורגני מורכב ומנגישים חומרי תזונה לצמחים. או בצורה עקיפה: מפרקים זיהומים, ומשפרים את איכות ומרקם האדמה. באופן זה הם משפרים את תנגודת הצמח למזיקים ולעקות שונות. שיטות חקלאות קונבנציונליות, שכרוכות בשימוש נרחב בחומרי הדברה כימיים, חרישת האדמה ויישומים אחרים, הן למעשה אחראיות לצמצום אוכלוסיית האורגניזמים המועילים. שיטות אלה לעיבוד האדמה פוגעות בעצם באדמה: מאדמה חייה שיכולה לספק הגנה ותזונה לצמחים ולחיים, הופכת האדמה למדיום ריק ועני לגידול חקלאי. על החקלאי, שרוצה בגידול מסחרי, לעשות בעצמו את העבודה של מיליוני אורגניזמים, שהיו יכולים לעשות זאת במקומו. כך, שבסופו של דבר, החקלאי עובד קשה יותר, פוגע בבריאות החיים שבאדמה, ופוגע במי התהום של עצמו ושל סביבתו.
שימוש, צריכה ותמיכה בתעשיית יצור הכימיקלים (בעיקר דשנים וחומרי הדברה), והמרדף של האדם אחרי השליטה בטבע עלולים לגרום לאסון אקולוגי מתמשך.
הדרך היחידה היא להרפות, לשחרר ולהשתלב בעדינות ובחוכמה בטבע שסביבנו, באמצעות סימביוזה והבנת המרקם העדין שסביבנו. אם נטפל באדמה, היא תטפל בצמחים ובנו.
מה עלינו לעשות כדי ליצור חיים טובים יותר באדמה שלנו?
קודם כל, להפסיק עם כימיקלים. ואם חייבים, אז לקנות כאלו אקולוגיים. רצוי להפסיק גם חרישה עונתית, שהורסת את בתי הגידול של אורגניזמים מועילים . חיפוי אדמה אורגני חשוב מאוד לשגשוג חיים ולשמירה על לחות האדמה והגנה מאקלים קיצוני. רצוי לעודד את החיים באדמה בצורה ישירה ע”י הוספת אורגניזמים מועילים כגון:
- תרביות EM (מיקרואורגניזמים מועילים).
- מיקוריזה
- עידוד גדילה של תפטירים ומיקרואורגניזמים מקומיים. וזאת בכדי שהגינה תחובר למערכת המקומית הגדולה יותר
ובאופן עקיף ע”י הוספת:
- קומפוסט ביתי
- תה קומפוס (תמצית קומפוסט שממצים במים ומשים את הגינה).
- קומפוסט תולעים
- זבל חיות
- ביו צ׳אר (פחם עתיר פחמן ממקור צמחי שמפיקים מהאדמה)
מה זו אותה מערכת מקומית אותה הזכרת?
בכל יער, שדה או אדמות פוריות שאינן מופרעות, קיימת מתחת לאדמה מערכת אקולוגית, שעובדת בסימביוזה מופלאה בין אורגניזמים שונים לצמחים. מערכת זו יכולה להגיע לגדלים עצומים ולכסות שטחים נרחבים. היא כוללת אורגניזמים, שפועלים בצורה עקיפה בתרומתם לצמחים, וכאלו שעובדים בצורה ישירה, כגון תפטיר של מיקוריזה, שמתחבר לקצוות השורשים של צמחים . המיקוריזה עובדת בסימביוזה ישירה עם צמחים ובעזרת הרשת הרחבה שבה היא פרוסה, היא מסוגלת לספק מים ורכיבים תזונתיים זמינים לצמחים וממרחקים רבים!
חשוב שלא נפגע במערכות מקומיות אלו, שמותאמות בצורה מיטבית לסביבתן. ואפילו נזמין אורחים ממערכות אלו אל גינתנו.
מה לגבי הוספת אדמת יער או אדמה ממקום בו אנו רואים אוכלוסיות צמחים בריאות?
כדאי! אני תמיד מחפשת בסביבת הגינה מתחת לעצים עלים מתכלים שרואים עליהם תפטיר פטריות. מתחת לעצים שונים נמצא מיקרואורגניזמים שונים. תמיד טוב לגוון ולהוסיף אדמת יער בריאה, במיוחד כשמקימים גינה חדשה ומביאים אדמה ענייה ממקום אחר. טוב להוסיף לה תפטירים מקומיים.
איך בדיוק עושים את זה?
לוקחים….. ומוסיפים לערוגות שלנו. ביערות, בחורשות ועל אדמות מחופות ולא נגועות, קל לזהות מושבות של תפטירים. רצוי להניח את התפטיר שהבאנו בחלקה העליון של האדמה ולדאוג שיהיה מכוסה, לח ומאוורר.
אני ממליצה לחפות את כל שטח הגינה בעלים ובחומרים אורגנים מהסביבה, כדי ליצור תנאי גידול אופטימליים. בנוסף, כדי לעודד גדילת קהילת אורגניזמים מקומית, אני מוסיפה תפטירים מקומיים לתה הקומפוסט ומשקה איתו את האדמה.
איך נדע אם התפטירים שאנו מוצאים יכולים להזיק למערכת שלנו?
לפי הצבע והריח. לתפטירים מזיקים יהיו צבעים כהים יותר, כמו ירוק אפור ושחור, ולפעמים אפשר להריח ריח רע מהחומר שהם מפרקים. תפטירים מועילים יהיו בצבעים בהירים של לבן וצהוב.
לסיכום,
אדמה חיה ובריאה היא הבסיס לגידול צמחים בריאים. האדמה אוצרת בתוכה עולם ומלואו: בתי שורשים, מים, חומרים מזינים, חיידקים, תולעים, חרקים, פרוקי רגליים שכולם יחדיו יוצרים ומתחזקים את המערכת האקולוגית שבתוך האדמה. אדמה עם פעילות חיידקים תקינה היא מערכת הבריאות של כדור הארץ. היא יכולה לשקם את בריאותה לאחר זיהום, לסלק רעלים וכימיקלים רעילים, ואף למנוע מחלות צמחים.
עלינו להבין עקרונות בסיסיים אלו ולחקות את הטבע, כדי שגם אצלנו בגינה תהיה מערכת חיסונית טבעית ויעילה.
אז אלומה ועפרי שכחו אצלנו את קופסת התולעים שלהן. שני שמחה, כי נשארו לה יותר תולעים לטפל בהן. עידו רץ לקטוף עלי תרד וחמציצים כדי להוסיף לכלי שלהן.
“אבל תשחררו אותן בערוגה אחרי שתסיימו להאכיל אותן”
“בסדר, אבא. אנחנו רק רוצים לראות איך הן אוכלות”
אני לא יודע מה עשו עם התולעים לאחר מכן.
מקווה שהן מצאו להן ערימת קומפוס נעימה להתחמם בתוכה בלילות החורף הקרים שבפרדס חנה.
ליה לב ראטי היא יועצת ומעצבת בתחום הקמת גינות פרמקלצ’ר בקליפורניה. ליה מתמקדת בשנים האחרונות בחקר החיים באדמה, הכימיה שלה, והסימביוזה במעגל החיים. ליה מנסה ליצור מערכות שתומכות בעצמן בעזרת שילובים של צמחי בר, ייצוב קרקעות ,יצירת אדמות חיות, ועוד. בנוסף ליה מנהלת את קבוצת הפייסבוק ‘צמחי בר למרפא ומאכל’.
תמונות שליה צלמה בחצרה: