מבוא לליקוט
מאז ומתמיד בני האדם ליקטו את מזונם. לפני המהפכה החקלאית כך הם השיגו את מזונם, מן הצומח סביבם. כיום חלק מאוכלוסיית העולם עדיין מסתמכת על ליקוט צמחים, אם זה בשבטים נידחים, אוכלוסיות עניות, מסיבות מסורתיות ועוד. במדינות מפותחות כמו שלנו אין הכרח ללקט כי ניתן לקנות כל דבר בסופר, החל מעלים טריים של צמחי בר שנמכרים על מדפי הירקות ועד לתמציות מרפא ממגוון ענק של צמחים מכל העולם.
צמחי הבר לא רק טובים לנו, בני האדם, הם משמשים גם כמקור מזון להרבה בעלי חיים, וגם תורמים מאוד לבריאות שאר הצומח והאדמה ולהעלאת הפוריות שלה.
התרחקנו רבות מהחיבור לטבע וההבנה מה טוב לגוף שלנו ואיך לשמור עליו ולרפא אותו בעזרת צמחים, אבל אם נלמד איך ללקט נרוויח כל כך הרבה: בריאות פיזית ונפשית, חיבור והקשבה לגוף שלנו ולטבע, הערכה לאוכל שלנו, ביטחון תזונתי, בילוי בחיק הטבע, חיסכון כספי ועוד ועוד.
עולם הליקוט לא רק מסקרן ועשיר בצמחי בר, אלא פותח את החך והמטבח שלנו לאפשרויות אינסופיות קולינריות ורפואיות, טעמים וארומות מגוונים. בנוסף צמחי הבר עשירים בערכים תזונתיים, מכילים מגוון עצום של ויטמינים, מינרלים ועוד המון פיטונוטריינטים בריאים ומזינים, לרוב הרבה יותר מכל ירק מתורבת קנוי!
והכי חשוב, זה כיף, זה בחינם וזה מתחת לאף שלנו!
ליקוט – עשה ואל תעשה
כשאנחנו יוצאים לגינה או לשדה עם סל הליקוט שלנו נזכור לכבד את הטבע ולשמור עליו.
לשם כך נקפיד על הכללים הבאים:
- ליקוט בשטחים נקיים ממזהמים
נבדוק את השטח, האם זהו שדה או מטע מרוסס או מושקה בחומרי הדברה? האם השטח קרוב לכבישים סואנים או אזורי תעשיה שם האויר מזוהם? האם יש מקור מים מזהם קרוב כגון שפכים? גם בליקוט צמחי מים חשוב במיוחד לוודא שמקור המים אינו מזוהם. ניתן גם למצוא אזורים עירוניים לא מרוססים, אם למשל העיריה או הרשות המקומית החליטו לא לרסס בחומרים כימיים (כמו ברמת אביב למשל, לבקשת התושבים) – בהם בטוח ללקט. - חוק 20-80
מכל צמח נלקט ללקט רק כמה שצריכים, ועד 20% מהעלים/שורשים/פירות/פרחים (80% נשאיר), זאת בכדי לאפשר לצמח להתחדש ולהמשיך את חייו וגם שיהיה לנו מה ללקט בהמשך.
- לא מכניסים לפה לפני זיהוי וודאי!
במיוחד בתחילת דרכינו בליקוט, הרבה צמחים יראו לנו במבט ראשון דומים במראה. ישנם מעט מאוד צמחים רעילים בארץ (לוף הבר לדוגמה) אבל עדיף להישמר. לכן חשוב להכיר את מראה כל חלקי הצמח ולוודא שזה אכן הצמח הרצוי לנו. - תכונות הצמח
- הצמחים מכילים לא רק חומרים מזינים כגון ויטמינים, מינרלים ופיטונוטריינטים בריאים, אלא גם לעיתים תרכובות כימיות פחות רצויות ואף רעילות! לכן מאוד חשוב שנכיר את תכונותיו של כל צמח וצמח.
- גם אם הצמח אכיל לא בטוח שהוא טוב לנו. למשל יש צמחים שמעלים/מורידים לחץ דם. דברים כאלה חשוב לדעת, במיוחד אם יש לנו מצבים רפואיים הדורשים תשומת לב.
- איך מלקטים נכון
- לפי חוק זרימת האנרגיה, הצמח משקיע את מרב האנרגיה שלו בחלקים הצומחים. בתחילה האנרגיה מושקעת בשורש, לאחר מכן בצימוח עלים, ולאחר מכן בפרחים, בפירות ובזרעים. צמח שכבר פורח, עליו יהיו יותר סיביים ומרים, לכן נרצה בדרך כלל ללקט את העלים לפני שלב הפריחה.
- · “חוק האספרג” – מעבירים את היד לאורך גבעול האספרג תוך כדי עיקום הגבעול. הנקודה בה הגבעול נשבר היא הנקודה ממנה החלק העליון הוא העסיסי והרך ביותר, אותו נרצה לאכול. מנקודה זו הגבעול יוכל להתפצל ולהתחדש. כך גם ננהג לגבי שאר הצמחים.
- נלקט רק את חלקי הצמח שנראים לנו טריים וחיוניים. עלים מצהיבים ו/או עם מחלות לא כדאי לאכול. לכל סוג צמח ולכל חלק בצמח יש את הדרך הכי נוחה ללקט אותו, כזו שגם לא פוגעת בצמח עצמו, לא משאירה אותו עם קילופים או חתכים מיותרים על מנת שלא יהיה קל יותר למזיקים להיטפל אליו. לכן נשתדל להשתמש במספריים חדות או מזמרה כשצריך, כך החתך יהיה “נקי” ובעל שטח פנים קטן ככל האפשר.
- ליקוט שורשים – ליקוט כל הצמח כולל השורש הורג את הצמח, הוא לא יוכל להתחדש. לכן נוודא שיש עוד פרטים של אותו הצמח באזור. בתוך הערוגות או בשטחים בהם אנחנו לא רוצים נוכחות של צמחי בר נוכל להוציא את כל הצמח או לחתוך אותו קרוב לאדמה, חלק מצמחי הבר הרב-שנתיים יוכלו עדיין להתחדש מהשורש וחלקם, במיוחד החד-שנתיים לא יוכלו להתחדש, כך שצריך לקחת זאת בחשבון שלא תהיה לצמח המשכיות. השורשים שיישארו באדמה יזינו את המיקרואורגניזמים והצמחים שמסביבם ויתרמו לאוורור האדמה. אם אנו מעוניינים ללקט את השורש, נחפור מעט מסביבו להקל על ההוצאה, ניקח חלק מהשורשים בלבד (במקרה של ציצת שורשים) ונכסה חזרה את הבור באדמה.
- ליקוט נבטוטים
ברגע שהצמח נבט כל הערכים התזונתיים שלו זמינים יותר לעיכול ובשלב הנבט רוב האנרגיה של הצמח מרוכזת בעלים החדשים ולכן זהו ביס קטן אך בריא ביותר! קל וכיף מאוד להכין סלט נבטוטים טרי ומזין. רק לשטוף מאדמה ולהניח בקערה. - אין ללקט מינים מוגנים מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה
זוהי עבירה פלילית. חלק מהצמחים מותרים לליקוט במידה מועטה, לצריכה עצמית בלבד (למשל אזוב מצוי ומרווה משולשת, רקפת). חפשו את רשימות הצמחים באינטרנט וזכרו את הנחיות האכיפה לגביהם. - מלקטים רק היכן שמותר
אפשר ללקט מהגינה שלנו, בגינות ציבוריות, שדות פתוחים, יערות וכו’.
לא מלקטים בשמורות טבע וגנים לאומיים (עבירה פלילית). - שומרים על גופנו
- נצטייד במספריים, מזמרה וכפפות – יעזרו לנו מאוד במקרה של צמחים קוצניים (למשל הגדילן) או כאלו שמגרים את העור (למשל הסרפד).
- נדאג ללבוש מתאים – נעליים סגורות ובגדים ארוכים, להגנה מפני בעלי חיים מסוכנים שמסתתרים בסבך הצמחייה, שריטות ופצעים וכן להגנה מהשמש, הרוח והגשם.
דשן/תה/מיצוי סרפדים
האביב זוהי תקופה מצוינת לאסוף את הסרפדים טרם יצהיבו ויתייבשו ולהכין מהם דשן אורגני, מזין וזול. הסרפד הינו צמח עשיר במינרלים כגון חנקן, אשלגן, נתרן, ברזל, סידן. וכמו שבריא לאכילה לאדם, כך בריא לאדמה. מיצוי המינרלים מהצמח והחזרתם לאדמה הוא פשוט מאוד ונעשה בתהליך של מיצוי בקטריאלי.
ניתן לעשות מיצוי זה מצמחים רבים, רצוי כאלו שידועים ביכולתם לאגור מינרלים בעליהם כגון משפחת הצמחים המתווכים עליהם נמנים: אכילאה, קומפרי, שינן רפואי, כף אווז, גרגר הנחלים, ירבוז, תלתן ועוד.
שלבי הכנת המיצוי:
- קטיף של סרפדים. כמה שיותר ועדיף להשתמש בכפפות
- דחיסת הסרפדים לדלי גדול (כ-20 ליטר).
- מילוי מים עד הסוף והנחת אבן שתשקיע את הסרפדים.
- לערבב מעט ולכסות טוב כדי למנוע כניסת חרקים.
- לאחסן במקום מוצל וקריר למשך שבועיים-שלוש. מומלץ לערבב עם מקל פעם או פעמיים בשבוע.
- בסוף התקופה מקבלים נוזל ירוק כהה מאוד ומסריח מאוד. בעצם היה כאן תהליך רקבון ופירוק של החומר האורגני. הרבה מהמנרלים שהיו אצורים בצמח השתחררו לנוזל.
- כעת ניתן להשקות איתו את הגינה והעצים אך לא לשכוח למהול אותו 1:10 עם מים.
- ניתן גם לרסס בעזרתו עלוות של עלים לצורך חיזוק הצמח. מומלץ לסנן את הנוזל קודם.
להרחבה בנושא מוזמנים לקרוא את כתבתו של איתמר:
אז קדימה, צאו ללקט!
בהצלחה ובהנאה!
שלכם, נורית אמיתי.